Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) בראשית 32 Bible Online

בראשית 32 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

בראשית 32

¹וישכם לבן בבקר, וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם; וילך וישב לבן למקמו:

²ויעקב הלך לדרכו; ויפגעו-בו מלאכי אלהים:

³ויאמר יעקב כאשר ראם, מחנה אלהים זה; ויקרא שם-המקום ההוא מחנים: פ

⁴וישלח יעקב מלאכים לפניו, אל-עשו אחיו; ארצה שעיר שדה אדום:

⁵ויצו אתם לאמר, כה תאמרון, לאדני לעשו; כה אמר עבדך יעקב, עם-לבן גרתי, ואחר עד-עתה:

⁶ויהי-לי שור וחמור, צאן ועבד ושפחה; ואשלחה להגיד לאדני, למצא-חן בעיניך:

⁷וישבו המלאכים, אל-יעקב לאמר; באנו אל-אחיך אל-עשו, וגם הלך לקראתך, וארבע-מאות איש עמו:

⁸ויירא יעקב מאד ויצר לו; ויחץ את-העם אשר-אתו, ואת-הצאן ואת-הבקר והגמלים לשני מחנות:

⁹ויאמר אם-יבוא עשו אל-המחנה האחת והכהו; והיה המחנה הנשאר לפליטה:

¹⁰ויאמר יעקב, אלהי אבי אברהם, ואלהי אבי יצחק; יהוה האמר אלי, שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך:

¹¹קטנתי מכל החסדים ומכל-האמת, אשר עשית את-עבדך; כי במקלי, עברתי את-הירדן הזה, ועתה הייתי לשני מחנות:

¹²הצילני נא מיד אחי מיד עשו; כי-ירא אנכי אתו, פן-יבוא והכני, אם על-בנים:

¹³ואתה אמרת, היטב איטיב עמך; ושמתי את-זרעך כחול הים, אשר לא-יספר מרב:

¹⁴וילן שם בלילה ההוא; ויקח מן-הבא בידו מנחה לעשו אחיו:

¹⁵עזים מאתים, ותישים עשרים; רחלים מאתים ואילים עשרים:

¹⁶גמלים מיניקות ובניהם שלשים; פרות ארבעים ופרים עשרה, אתנת עשרים, ועירם עשרה:

¹⁷ויתן ביד-עבדיו, עדר עדר לבדו; ויאמר אל-עבדיו עברו לפני, ורוח תשימו, בין עדר ובין עדר:

¹⁸ויצו את-הראשון לאמר; כי יפגשך עשו אחי, ושאלך לאמר, למי-אתה ואנה תלך, ולמי אלה לפניך:

¹⁹ואמרת לעבדך ליעקב, מנחה הוא שלוחה, לאדני לעשו; והנה גם-הוא אחרינו:

²⁰ויצו גם את-השני, גם את-השלישי, גם את-כל-ההלכים, אחרי העדרים לאמר; כדבר הזה תדברון אל-עשו, במצאכם אתו:

²¹ואמרתם גם, הנה עבדך יעקב אחרינו; כי-אמר אכפרה פניו, במנחה ההלכת לפני, ואחרי-כן אראה פניו, אולי ישא פני:

²²ותעבר המנחה על-פניו; והוא לן בלילה-ההוא במחנה:

²³ויקם בלילה הוא, ויקח את-שתי נשיו ואת-שתי שפחתיו, ואת-אחד עשר ילדיו; ויעבר, את מעבר יבק:

²⁴ויקחם, ויעברם את-הנחל; ויעבר את-אשר-לו:

²⁵ויותר יעקב לבדו; ויאבק איש עמו, עד עלות השחר:

²⁶וירא, כי לא יכל לו, ויגע בכף-ירכו; ותקע כף-ירך יעקב, בהאבקו עמו:

²⁷ויאמר שלחני, כי עלה השחר; ויאמר לא אשלחך, כי אם-ברכתני:

²⁸ויאמר אליו מה-שמך; ויאמר יעקב:

²⁹ויאמר, לא יעקב יאמר עוד שמך, כי אם-ישראל; כי-שרית עם-אלהים ועם-אנשים ותוכל:

³⁰וישאל יעקב, ויאמר הגידה-נא שמך, ויאמר למה זה תשאל לשמי; ויברך אתו שם:

³¹ויקרא יעקב שם המקום פניאל; כי-ראיתי אלהים פנים אל-פנים, ותנצל נפשי:

³²ויזרח-לו השמש, כאשר עבר את-פנואל; והוא צלע על-ירכו:

³³על-כן לא-יאכלו בני-ישראל את-גיד הנשה, אשר על-כף הירך, עד היום הזה; כי נגע בכף-ירך יעקב, בגיד הנשה: