Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) בראשית 41 Bible Online

בראשית 41 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

בראשית 41

¹ויהי מקץ שנתים ימים; ופרעה חלם, והנה עמד על-היאר:

²והנה מן-היאר, עלת שבע פרות, יפות מראה ובריאת בשר; ותרעינה באחו:

³והנה שבע פרות אחרות, עלות אחריהן מן-היאר, רעות מראה ודקות בשר; ותעמדנה אצל הפרות על-שפת היאר:

⁴ותאכלנה הפרות, רעות המראה ודקת הבשר, את שבע הפרות, יפת המראה והבריאת; וייקץ פרעה:

⁵ויישן ויחלם שנית; והנה שבע שבלים, עלות בקנה אחד בריאות וטבות:

⁶והנה שבע שבלים, דקות ושדופת קדים; צמחות אחריהן:

⁷ותבלענה השבלים הדקות, את שבע השבלים, הבריאות והמלאות; וייקץ פרעה והנה חלום:

⁸ויהי בבקר ותפעם רוחו, וישלח, ויקרא את-כל-חרטמי מצרים ואת-כל-חכמיה; ויספר פרעה להם את-חלמו, ואין-פותר אותם לפרעה:

⁹וידבר שר המשקים, את-פרעה לאמר; את-חטאי אני מזכיר היום:

¹⁰פרעה קצף על-עבדיו; ויתן אתי במשמר, בית שר הטבחים, אתי ואת שר האפים:

¹¹ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא; איש כפתרון חלמו חלמנו:

¹²ושם אתנו נער עברי, עבד לשר הטבחים, ונספר-לו, ויפתר-לנו את-חלמתינו; איש כחלמו פתר:

¹³ויהי כאשר פתר-לנו כן היה; אתי השיב על-כני ואתו תלה:

¹⁴וישלח פרעה ויקרא את-יוסף, ויריצהו מן-הבור; ויגלח ויחלף שמלתיו, ויבא אל-פרעה:

¹⁵ויאמר פרעה אל-יוסף, חלום חלמתי, ופתר אין אתו; ואני, שמעתי עליך לאמר, תשמע חלום לפתר אתו:

¹⁶ויען יוסף את-פרעה לאמר בלעדי; אלהים יענה את-שלום פרעה:

¹⁷וידבר פרעה אל-יוסף; בחלמי הנני עמד על-שפת היאר:

¹⁸והנה מן-היאר, עלת שבע פרות, בריאות בשר ויפת תאר; ותרעינה באחו:

¹⁹והנה שבע-פרות אחרות עלות אחריהן, דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר; לא-ראיתי כהנה בכל-ארץ מצרים לרע:

²⁰ותאכלנה הפרות, הרקות והרעות; את שבע הפרות הראשנות הבריאת:

²¹ותבאנה אל-קרבנה, ולא נודע כי-באו אל-קרבנה, ומראיהן רע, כאשר בתחלה; ואיקץ:

²²וארא בחלמי; והנה שבע שבלים, עלת בקנה אחד מלאת וטבות:

²³והנה שבע שבלים, צנמות דקות שדפות קדים; צמחות אחריהם:

²⁴ותבלען השבלים הדקת, את שבע השבלים הטבות; ואמר אל-החרטמים, ואין מגיד לי:

²⁵ויאמר יוסף אל-פרעה, חלום פרעה אחד הוא; את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה:

²⁶שבע פרת הטבת, שבע שנים הנה, ושבע השבלים הטבת, שבע שנים הנה; חלום אחד הוא:

²⁷ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן, שבע שנים הנה, ושבע השבלים הרקות, שדפות הקדים; יהיו שבע שני רעב:

²⁸הוא הדבר, אשר דברתי אל-פרעה; אשר האלהים עשה הראה את-פרעה:

²⁹הנה שבע שנים באות; שבע גדול בכל-ארץ מצרים:

³⁰וקמו שבע שני רעב אחריהן, ונשכח כל-השבע בארץ מצרים; וכלה הרעב את-הארץ:

³¹ולא-יודע השבע בארץ, מפני הרעב ההוא אחרי-כן; כי-כבד הוא מאד:

³²ועל השנות החלום אל-פרעה פעמים; כי-נכון הדבר מעם האלהים, וממהר האלהים לעשתו:

³³ועתה ירא פרעה, איש נבון וחכם; וישיתהו על-ארץ מצרים:

³⁴יעשה פרעה, ויפקד פקדים על-הארץ; וחמש את-ארץ מצרים, בשבע שני השבע:

³⁵ויקבצו, את-כל-אכל השנים הטבת, הבאת האלה; ויצברו-בר תחת יד-פרעה אכל בערים ושמרו:

³⁶והיה האכל לפקדון לארץ, לשבע שני הרעב, אשר תהיין בארץ מצרים; ולא-תכרת הארץ ברעב:

³⁷וייטב הדבר בעיני פרעה; ובעיני כל-עבדיו:

³⁸ויאמר פרעה אל-עבדיו; הנמצא כזה, איש אשר רוח אלהים בו:

³⁹ויאמר פרעה אל-יוסף, אחרי הודיע אלהים אותך את-כל-זאת; אין-נבון וחכם כמוך:

⁴⁰אתה תהיה על-ביתי, ועל-פיך ישק כל-עמי; רק הכסא אגדל ממך:

⁴¹ויאמר פרעה אל-יוסף; ראה נתתי אתך, על כל-ארץ מצרים:

⁴²ויסר פרעה את-טבעתו מעל ידו, ויתן אתה על-יד יוסף; וילבש אתו בגדי-שש, וישם רבד הזהב על-צוארו:

⁴³וירכב אתו, במרכבת המשנה אשר-לו, ויקראו לפניו אברך; ונתון אתו, על כל-ארץ מצרים:

⁴⁴ויאמר פרעה אל-יוסף אני פרעה; ובלעדיך, לא-ירים איש את-ידו ואת-רגלו בכל-ארץ מצרים:

⁴⁵ויקרא פרעה שם-יוסף צפנת פענח, ויתן-לו את-אסנת, בת-פוטי פרע כהן אן לאשה; ויצא יוסף על-ארץ מצרים:

⁴⁶ויוסף בן-שלשים שנה, בעמדו לפני פרעה מלך-מצרים; ויצא יוסף מלפני פרעה, ויעבר בכל-ארץ מצרים:

⁴⁷ותעש הארץ, בשבע שני השבע; לקמצים:

⁴⁸ויקבץ את-כל-אכל שבע שנים, אשר היו בארץ מצרים, ויתן-אכל בערים; אכל שדה-העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה:

⁴⁹ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד; עד כי-חדל לספר כי-אין מספר:

⁵⁰וליוסף ילד שני בנים, בטרם תבוא שנת הרעב; אשר ילדה-לו אסנת, בת-פוטי פרע כהן און:

⁵¹ויקרא יוסף את-שם הבכור מנשה; כי-נשני אלהים את-כל-עמלי, ואת כל-בית אבי:

⁵²ואת שם השני קרא אפרים; כי-הפרני אלהים בארץ עניי:

⁵³ותכלינה שבע שני השבע; אשר היה בארץ מצרים:

⁵⁴ותחלינה שבע שני הרעב לבוא, כאשר אמר יוסף; ויהי רעב בכל-הארצות, ובכל-ארץ מצרים היה לחם:

⁵⁵ותרעב כל-ארץ מצרים, ויצעק העם אל-פרעה ללחם; ויאמר פרעה לכל-מצרים לכו אל-יוסף, אשר-יאמר לכם תעשו:

⁵⁶והרעב היה, על כל-פני הארץ; ויפתח יוסף את-כל-אשר בהם וישבר למצרים, ויחזק הרעב בארץ מצרים:

⁵⁷וכל-הארץ באו מצרימה, לשבר אל-יוסף; כי-חזק הרעב בכל-הארץ: