Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) בראשית 42 Bible Online

בראשית 42 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

בראשית 42

¹וירא יעקב, כי יש-שבר במצרים; ויאמר יעקב לבניו, למה תתראו:

²ויאמר הנה שמעתי, כי יש-שבר במצרים; רדו-שמה ושברו-לנו משם, ונחיה ולא נמות:

³וירדו אחי-יוסף עשרה; לשבר בר ממצרים:

⁴ואת-בנימין אחי יוסף, לא-שלח יעקב את-אחיו; כי אמר, פן-יקראנו אסון:

⁵ויבאו בני ישראל, לשבר בתוך הבאים; כי-היה הרעב בארץ כנען:

⁶ויוסף, הוא השליט על-הארץ, הוא המשביר לכל-עם הארץ; ויבאו אחי יוסף, וישתחוו-לו אפים ארצה:

⁷וירא יוסף את-אחיו ויכרם; ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות, ויאמר אלהם מאין באתם, ויאמרו, מארץ כנען לשבר-אכל:

⁸ויכר יוסף את-אחיו; והם לא הכרהו:

⁹ויזכר יוסף, את החלמות, אשר חלם להם; ויאמר אלהם מרגלים אתם, לראות את-ערות הארץ באתם:

¹⁰ויאמרו אליו לא אדני; ועבדיך באו לשבר-אכל:

¹¹כלנו בני איש-אחד נחנו; כנים אנחנו, לא-היו עבדיך מרגלים:

¹²ויאמר אלהם; לא כי-ערות הארץ באתם לראות:

¹³ויאמרו, שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש-אחד בארץ כנען; והנה הקטן את-אבינו היום, והאחד איננו:

¹⁴ויאמר אלהם יוסף; הוא, אשר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתם:

¹⁵בזאת תבחנו; חי פרעה אם-תצאו מזה, כי אם-בבוא אחיכם הקטן הנה:

¹⁶שלחו מכם אחד ויקח את-אחיכם, ואתם האסרו, ויבחנו דבריכם, האמת אתכם; ואם-לא חי פרעה, כי מרגלים אתם:

¹⁷ויאסף אתם אל-משמר שלשת ימים:

¹⁸ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי, זאת עשו וחיו; את-האלהים אני ירא:

¹⁹אם-כנים אתם, אחיכם אחד, יאסר בבית משמרכם; ואתם לכו הביאו, שבר רעבון בתיכם:

²⁰ואת-אחיכם הקטן תביאו אלי, ויאמנו דבריכם ולא תמותו; ויעשו-כן:

²¹ויאמרו איש אל-אחיו, אבל אשמים אנחנו על-אחינו, אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו; על-כן באה אלינו, הצרה הזאת:

²²ויען ראובן אתם לאמר, הלוא אמרתי אליכם לאמר אל-תחטאו בילד ולא שמעתם; וגם-דמו הנה נדרש:

²³והם לא ידעו, כי שמע יוסף; כי המליץ בינתם:

²⁴ויסב מעליהם ויבך; וישב אלהם וידבר אלהם, ויקח מאתם את-שמעון, ויאסר אתו לעיניהם:

²⁵ויצו יוסף, וימלאו את-כליהם בר, ולהשיב כספיהם איש אל-שקו, ולתת להם צדה לדרך; ויעש להם כן:

²⁶וישאו את-שברם על-חמריהם; וילכו משם:

²⁷ויפתח האחד את-שקו, לתת מספוא לחמרו במלון; וירא את-כספו, והנה-הוא בפי אמתחתו:

²⁸ויאמר אל-אחיו הושב כספי, וגם הנה באמתחתי; ויצא לבם, ויחרדו איש אל-אחיו לאמר, מה-זאת עשה אלהים לנו:

²⁹ויבאו אל-יעקב אביהם ארצה כנען; ויגידו לו, את כל-הקרת אתם לאמר:

³⁰דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות; ויתן אתנו, כמרגלים את-הארץ:

³¹ונאמר אליו כנים אנחנו; לא היינו מרגלים:

³²שנים-עשר אנחנו אחים בני אבינו; האחד איננו, והקטן היום את-אבינו בארץ כנען:

³³ויאמר אלינו, האיש אדני הארץ, בזאת אדע, כי כנים אתם; אחיכם האחד הניחו אתי, ואת-רעבון בתיכם קחו ולכו:

³⁴והביאו את-אחיכם הקטן אלי, ואדעה, כי לא מרגלים אתם, כי כנים אתם; את-אחיכם אתן לכם, ואת-הארץ תסחרו:

³⁵ויהי, הם מריקים שקיהם, והנה-איש צרור-כספו בשקו; ויראו את-צררות כספיהם המה ואביהם וייראו:

³⁶ויאמר אלהם יעקב אביהם, אתי שכלתם; יוסף איננו ושמעון איננו, ואת-בנימן תקחו, עלי היו כלנה:

³⁷ויאמר ראובן אל-אביו לאמר, את-שני בני תמית, אם-לא אביאנו אליך; תנה אתו על-ידי, ואני אשיבנו אליך:

³⁸ויאמר לא-ירד בני עמכם; כי-אחיו מת והוא לבדו נשאר, וקראהו אסון בדרך אשר תלכו-בה, והורדתם את-שיבתי ביגון שאולה: