Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) שמואל ב 14 Bible Online

שמואל ב 14 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

שמואל ב 14

¹וידע יואב בן-צריה; כי-לב המלך על-אבשלום:

²וישלח יואב תקועה, ויקח משם אשה חכמה; ויאמר אליה התאבלי-נא ולבשי-נא בגדי-אבל, ואל-תסוכי שמן, והיית כאשה, זה ימים רבים, מתאבלת על-מת:

³ובאת אל-המלך, ודברת אליו כדבר הזה; וישם יואב את-הדברים בפיה:

⁴ותאמר האשה התקעית אל-המלך, ותפל על-אפיה ארצה ותשתחו; ותאמר הושעה המלך: ס

⁵ויאמר-לה המלך מה-לך; ותאמר, אבל אשה-אלמנה אני וימת אישי:

⁶ולשפחתך שני בנים, וינצו שניהם בשדה, ואין מציל ביניהם; ויכו האחד את-האחד וימת אתו:

⁷והנה קמה כל-המשפחה על-שפחתך, ויאמרו תני את-מכה אחיו, ונמתהו בנפש אחיו אשר הרג, ונשמידה גם את-היורש; וכבו, את-גחלתי אשר נשארה, לבלתי שום- (שים-) לאישי שם ושארית על-פני האדמה: פ

⁸ויאמר המלך אל-האשה לכי לביתך; ואני אצוה עליך:

⁹ותאמר האשה התקועית אל-המלך, עלי אדני המלך העון ועל-בית אבי; והמלך וכסאו נקי: ס

¹⁰ויאמר המלך; המדבר אליך והבאתו אלי, ולא-יסיף עוד לגעת בך:

¹¹ותאמר יזכר-נא המלך את-יהוה אלהיך, מהרבית (מהרבת) גאל הדם לשחת, ולא ישמידו את-בני; ויאמר חי-יהוה, אם-יפל משערת בנך ארצה:

¹²ותאמר האשה, תדבר-נא שפחתך אל-אדני המלך דבר; ויאמר דברי: ס

¹³ותאמר האשה, ולמה חשבתה כזאת על-עם אלהים; ומדבר המלך הדבר הזה כאשם, לבלתי השיב המלך את-נדחו:

¹⁴כי-מות נמות, וכמים הנגרים ארצה, אשר לא יאספו; ולא-ישא אלהים נפש, וחשב מחשבות, לבלתי ידח ממנו נדח:

¹⁵ועתה אשר-באתי לדבר אל-המלך אדני את-הדבר הזה, כי יראני העם; ותאמר שפחתך אדברה-נא אל-המלך, אולי יעשה המלך את-דבר אמתו:

¹⁶כי ישמע המלך, להציל את-אמתו מכף האיש; להשמיד אתי ואת-בני יחד, מנחלת אלהים:

¹⁷ותאמר שפחתך, יהיה-נא דבר-אדני המלך למנוחה; כי כמלאך האלהים, כן אדני המלך לשמע הטוב והרע, ויהוה אלהיך יהי עמך: פ

¹⁸ויען המלך, ויאמר אל-האשה, אל-נא תכחדי ממני דבר, אשר אנכי שאל אתך; ותאמר האשה, ידבר-נא אדני המלך:

¹⁹ויאמר המלך, היד יואב אתך בכל-זאת; ותען האשה ותאמר חי-נפשך אדני המלך אם-אש להמין ולהשמיל, מכל אשר-דבר אדני המלך, כי-עבדך יואב הוא צוני, והוא, שם בפי שפחתך, את כל-הדברים האלה:

²⁰לבעבור סבב את-פני הדבר, עשה עבדך יואב את-הדבר הזה; ואדני חכם, כחכמת מלאך האלהים, לדעת את-כל-אשר בארץ: ס

²¹ויאמר המלך אל-יואב, הנה-נא עשיתי את-הדבר הזה; ולך השב את-הנער את-אבשלום:

²²ויפל יואב אל-פניו ארצה וישתחו ויברך את-המלך; ויאמר יואב היום ידע עבדך כי-מצאתי חן בעיניך אדני המלך, אשר-עשה המלך את-דבר עבדו (עבדך):

²³ויקם יואב וילך גשורה; ויבא את-אבשלום ירושלם: פ

²⁴ויאמר המלך יסב אל-ביתו, ופני לא יראה; ויסב אבשלום אל-ביתו, ופני המלך לא ראה: ס

²⁵וכאבשלום, לא-היה איש-יפה בכל-ישראל להלל מאד; מכף רגלו ועד קדקדו, לא-היה בו מום:

²⁶ובגלחו את-ראשו, והיה מקץ ימים לימים אשר יגלח, כי-כבד עליו וגלחו; ושקל את-שער ראשו, מאתים שקלים באבן המלך:

²⁷ויולדו לאבשלום שלושה בנים, ובת אחת ושמה תמר; היא היתה, אשה יפת מראה: פ

²⁸וישב אבשלום בירושלם שנתים ימים; ופני המלך לא ראה:

²⁹וישלח אבשלום אל-יואב, לשלח אתו אל-המלך, ולא אבה לבוא אליו; וישלח עוד שנית, ולא אבה לבוא:

³⁰ויאמר אל-עבדיו ראו חלקת יואב אל-ידי ולו-שם שערים, לכו והוצתיה (והציתוה) באש; ויצתו עבדי אבשלום את-החלקה באש: פ

³¹ויקם יואב, ויבא אל-אבשלום הביתה; ויאמר אליו, למה הציתו עבדך את-החלקה אשר-לי באש:

³²ויאמר אבשלום אל-יואב הנה שלחתי אליך לאמר בא הנה ואשלחה אתך אל-המלך לאמר, למה באתי מגשור, טוב לי עד אני-שם; ועתה, אראה פני המלך, ואם-יש-בי עון והמתני:

³³ויבא יואב אל-המלך ויגד-לו, ויקרא אל-אבשלום ויבא אל-המלך, וישתחו לו על-אפיו ארצה לפני המלך; וישק המלך לאבשלום: פ