Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) עזרא 4 Bible Online

עזרא 4 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

עזרא 4

¹וישמעו, צרי יהודה ובנימן; כי-בני הגולה בונים היכל, ליהוה אלהי ישראל:

²ויגשו אל-זרבבל ואל-ראשי האבות, ויאמרו להם נבנה עמכם, כי ככם, נדרוש לאלהיכם; ולא (ולו) אנחנו זבחים, מימי אסר חדן מלך אשור, המעלה אתנו פה:

³ויאמר להם זרבבל וישוע, ושאר ראשי האבות לישראל, לא-לכם ולנו, לבנות בית לאלהינו; כי אנחנו יחד נבנה, ליהוה אלהי ישראל, כאשר צונו, המלך כורש מלך-פרס:

⁴ויהי עם-הארץ, מרפים ידי עם-יהודה; ומבלהים (ומבהלים) אותם לבנות:

⁵וסכרים עליהם יועצים להפר עצתם; כל-ימי, כורש מלך פרס, ועד-מלכות דריוש מלך-פרס:

⁶ובמלכות אחשורוש, בתחלת מלכותו; כתבו שטנה, על-ישבי יהודה וירושלם: ס

⁷ובימי ארתחששתא, כתב בשלם מתרדת טבאל ושאר כנותו (כנותיו), על-ארתחששתא (ארתחששת) מלך פרס; וכתב הנשתון, כתוב ארמית ומתרגם ארמית: פ

⁸רחום בעל-טעם, ושמשי ספרא, כתבו אגרה חדה על-ירושלם; לארתחששתא מלכא כנמא:

⁹אדין רחום בעל-טעם, ושמשי ספרא, ושאר כנותהון; דיניא ואפרסתכיא טרפליא אפרסיא, ארכוי (ארכויא) בבליא שושנכיא, דהוא (דהיא) עלמיא:

¹⁰ושאר אמיא, די הגלי אסנפר רבא ויקירא, והותב המו, בקריה די שמרין; ושאר עבר-נהרה וכענת:

¹¹דנה פרשגן אגרתא, די שלחו עלוהי, על-ארתחששתא מלכא; עבדיך (עבדך) אנש עבר-נהרה וכענת: פ

¹²ידיע להוא למלכא, די יהודיא, די סלקו מן-לותך, עלינא אתו לירושלם; קריתא מרדתא ובאישתא בנין, ושורי (ושוריא) אשכללו (שכללו), ואשיא יחיטו:

¹³כען, ידיע להוא למלכא, די הן קריתא דך תתבנא, ושוריה ישתכללון; מנדה-בלו והלך לא ינתנון, ואפתם מלכים תהנזק:

¹⁴כען, כל-קבל די-מלח היכלא מלחנא, וערות מלכא, לא אריך-לנא למחזא; על-דנה, שלחנא והודענא למלכא:

¹⁵די יבקר בספר-דכרניא די אבהתך, ותהשכח בספר דכרניא ותנדע, די קריתא דך קריא מרדא, ומהנזקת מלכין ומדנן, ואשתדור עבדין בגוה, מן-יומת עלמא; על-דנה, קריתא דך החרבת:

¹⁶מהודעין אנחנה למלכא, די הן קריתא דך תתבנא, ושוריה ישתכללון; לקבל דנה, חלק בעבר נהרא, לא איתי לך: פ

¹⁷פתגמא שלח מלכא, על-רחום בעל-טעם ושמשי ספרא, ושאר כנותהון, די יתבין בשמרין; ושאר עבר-נהרה שלם וכעת: ס

¹⁸נשתונא די שלחתון עלינא; מפרש קרי קדמי:

¹⁹ומני שים טעם, ובקרו והשכחו, די קריתא דך, מן-יומת עלמא, על-מלכין מתנשאה; ומרד ואשתדור מתעבד-בה:

²⁰ומלכין תקיפין, הוו על-ירושלם, ושליטין, בכל עבר נהרה; ומדה בלו והלך מתיהב להון:

²¹כען שימו טעם, לבטלא גבריא אלך; וקריתא דך לא תתבנא, עד-מני טעמא יתשם:

²²וזהירין הוו שלו למעבד על-דנה; למה ישגא חבלא, להנזקת מלכין: ס

²³אדין, מן-די פרשגן נשתונא די ארתחששתא (ארתחששת) מלכא, קרי קדם-רחום ושמשי ספרא וכנותהון; אזלו בבהילו לירושלם על-יהודיא, ובטלו המו באדרע וחיל: ס

²⁴באדין, בטלת עבידת בית-אלהא, די בירושלם; והות בטלא, עד שנת תרתין, למלכות דריוש מלך-פרס: פ