Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) נחמיה 13 Bible Online

נחמיה 13 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

נחמיה 13

¹ביום ההוא, נקרא בספר משה באזני העם; ונמצא כתוב בו, אשר לא-יבוא עמני ומאבי בקהל האלהים עד-עולם:

²כי לא קדמו את-בני ישראל בלחם ובמים; וישכר עליו את-בלעם לקללו, ויהפך אלהינו הקללה לברכה:

³ויהי כשמעם את-התורה; ויבדילו כל-ערב מישראל:

⁴ולפני מזה, אלישיב הכהן, נתון בלשכת בית-אלהינו; קרוב לטוביה:

⁵ויעש לו לשכה גדולה, ושם היו לפנים נתנים את-המנחה הלבונה והכלים, ומעשר הדגן התירוש והיצהר, מצות הלוים, והמשררים והשערים; ותרומת הכהנים:

⁶ובכל-זה לא הייתי בירושלם; כי בשנת שלשים ושתים לארתחשסתא מלך-בבל באתי אל-המלך, ולקץ ימים נשאלתי מן-המלך:

⁷ואבוא לירושלם; ואבינה ברעה, אשר עשה אלישיב לטוביה, לעשות לו נשכה, בחצרי בית האלהים:

⁸וירע לי מאד; ואשליכה את-כל-כלי בית-טוביה החוץ מן-הלשכה:

⁹ואמרה, ויטהרו הלשכות; ואשיבה שם, כלי בית האלהים, את-המנחה והלבונה: פ

¹⁰ואדעה, כי-מניות הלוים לא נתנה; ויברחו איש-לשדהו הלוים והמשררים עשי המלאכה:

¹¹ואריבה את-הסגנים, ואמרה, מדוע נעזב בית-האלהים; ואקבצם, ואעמדם על-עמדם:

¹²וכל-יהודה, הביאו מעשר הדגן והתירוש והיצהר לאוצרות:

¹³ואוצרה על-אוצרות שלמיה הכהן וצדוק הסופר, ופדיה מן-הלוים, ועל-ידם, חנן בן-זכור בן-מתניה; כי נאמנים נחשבו, ועליהם לחלק לאחיהם: פ

¹⁴זכרה-לי אלהי על-זאת; ואל-תמח חסדי, אשר עשיתי בבית אלהי ובמשמריו:

¹⁵בימים ההמה ראיתי ביהודה דרכים-גתות בשבת ומביאים הערמות ועמסים על-החמרים ואף-יין ענבים ותאנים וכל-משא, ומביאים ירושלם ביום השבת; ואעיד ביום מכרם ציד:

¹⁶והצרים ישבו בה, מביאים דאג וכל-מכר; ומכרים בשבת לבני יהודה ובירושלם:

¹⁷ואריבה את חרי יהודה; ואמרה להם, מה-הדבר הרע הזה אשר אתם עשים, ומחללים את-יום השבת:

¹⁸הלוא כה עשו אבתיכם, ויבא אלהינו עלינו, את כל-הרעה הזאת, ועל העיר הזאת; ואתם מוסיפים חרון על-ישראל, לחלל את-השבת: פ

¹⁹ויהי כאשר צללו שערי ירושלם לפני השבת, ואמרה ויסגרו הדלתות, ואמרה, אשר לא יפתחום, עד אחר השבת; ומנערי, העמדתי על-השערים, לא-יבוא משא ביום השבת:

²⁰וילינו הרכלים ומכרי כל-ממכר מחוץ לירושלם פעם ושתים:

²¹ואעידה בהם, ואמרה אליהם מדוע אתם לנים נגד החומה, אם-תשנו יד אשלח בכם; מן-העת ההיא, לא-באו בשבת: ס

²²ואמרה ללוים, אשר יהיו מטהרים ובאים שמרים השערים, לקדש את-יום השבת; גם-זאת זכרה-לי אלהי, וחוסה עלי כרב חסדך: פ

²³גם בימים ההם, ראיתי את-היהודים השיבו, נשים אשדודיות (אשדדיות), עמוניות (עמניות) מואביות:

²⁴ובניהם, חצי מדבר אשדודית, ואינם מכירים לדבר יהודית; וכלשון עם ועם:

²⁵ואריב עמם ואקללם, ואכה מהם אנשים ואמרטם; ואשביעם באלהים, אם-תתנו בנתיכם לבניהם, ואם-תשאו מבנתיהם, לבניכם ולכם:

²⁶הלוא על-אלה חטא-שלמה מלך ישראל ובגוים הרבים לא-היה מלך כמהו, ואהוב לאלהיו היה, ויתנהו אלהים, מלך על-כל-ישראל; גם-אותו החטיאו, הנשים הנכריות:

²⁷ולכם הנשמע, לעשת את כל-הרעה הגדולה הזאת, למעל באלהינו; להשיב נשים נכריות:

²⁸ומבני יוידע בן-אלישיב הכהן הגדול, חתן לסנבלט החרני; ואבריחהו מעלי:

²⁹זכרה להם אלהי; על גאלי הכהנה, וברית הכהנה והלוים:

³⁰וטהרתים מכל-נכר; ואעמידה משמרות לכהנים וללוים איש במלאכתו:

³¹ולקרבן העצים בעתים מזמנות ולבכורים; זכרה-לי אלהי לטובה: