Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) אסתר 9 Bible Online

אסתר 9 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

אסתר 9

¹ובשנים עשר חדש הוא-חדש אדר, בשלושה עשר יום בו, אשר הגיע דבר-המלך ודתו להעשות; ביום, אשר שברו איבי היהודים לשלוט בהם, ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם:

²נקהלו היהודים בעריהם, בכל-מדינות המלך אחשורוש, לשלח יד, במבקשי רעתם; ואיש לא-עמד לפניהם, כי-נפל פחדם על-כל-העמים:

³וכל-שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות, ועשי המלאכה אשר למלך, מנשאים את-היהודים; כי-נפל פחד-מרדכי עליהם:

⁴כי-גדול מרדכי בבית המלך, ושמעו הולך בכל-המדינות; כי-האיש מרדכי הולך וגדול: פ

⁵ויכו היהודים בכל-איביהם, מכת-חרב והרג ואבדן; ויעשו בשנאיהם כרצונם:

⁶ובשושן הבירה, הרגו היהודים ואבד, חמש מאות איש:

⁷ואת פרשנדתא ואת דלפון ואת אספתא:

⁸ואת פורתא ואת אדליא ואת ארידתא:

⁹ואת פרמשתא ואת אריסי, ואת ארדי ואת ויזתא:

¹⁰עשרת בני המן בן-המדתא צרר היהודים הרגו; ובבזה, לא שלחו את-ידם:

¹¹ביום ההוא, בא מספר ההרוגים בשושן הבירה לפני המלך: ס

¹²ויאמר המלך לאסתר המלכה, בשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש, ואת עשרת בני-המן, בשאר מדינות המלך מה עשו; ומה-שאלתך וינתן לך, ומה-בקשתך עוד ותעש:

¹³ותאמר אסתר אם-על-המלך טוב, ינתן גם-מחר, ליהודים אשר בשושן, לעשות כדת היום; ואת עשרת בני-המן יתלו על-העץ:

¹⁴ויאמר המלך להעשות כן, ותנתן דת בשושן; ואת עשרת בני-המן תלו:

¹⁵ויקהלו היהודיים (היהודים) אשר-בשושן, גם ביום ארבעה עשר לחדש אדר, ויהרגו בשושן, שלש מאות איש; ובבזה, לא שלחו את-ידם:

¹⁶ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על-נפשם, ונוח מאיביהם, והרג בשנאיהם, חמשה ושבעים אלף; ובבזה, לא שלחו את-ידם:

¹⁷ביום-שלשה עשר לחדש אדר; ונוח, בארבעה עשר בו, ועשה אתו, יום משתה ושמחה:

¹⁸והיהודיים (והיהודים) אשר-בשושן, נקהלו בשלשה עשר בו, ובארבעה עשר בו; ונוח, בחמשה עשר בו, ועשה אתו, יום משתה ושמחה:

¹⁹על-כן היהודים הפרוזים (הפרזים), הישבים בערי הפרזות, עשים, את יום ארבעה עשר לחדש אדר, שמחה ומשתה ויום טוב; ומשלוח מנות איש לרעהו: פ

²⁰ויכתב מרדכי, את-הדברים האלה; וישלח ספרים אל-כל-היהודים, אשר בכל-מדינות המלך אחשורוש, הקרובים והרחוקים:

²¹לקים עליהם, להיות עשים, את יום ארבעה עשר לחדש אדר, ואת יום-חמשה עשר בו; בכל-שנה ושנה:

²²כימים, אשר-נחו בהם היהודים מאויביהם, והחדש, אשר נהפך להם מיגון לשמחה, ומאבל ליום טוב; לעשות אותם, ימי משתה ושמחה, ומשלוח מנות איש לרעהו, ומתנות לאביונים:

²³וקבל היהודים, את אשר-החלו לעשות; ואת אשר-כתב מרדכי אליהם:

²⁴כי המן בן-המדתא האגגי, צרר כל-היהודים, חשב על-היהודים לאבדם; והפיל פור הוא הגורל, להמם ולאבדם:

²⁵ובבאה לפני המלך, אמר עם-הספר, ישוב מחשבתו הרעה אשר-חשב על-היהודים על-ראשו; ותלו אתו ואת-בניו על-העץ:

²⁶על-כן קראו לימים האלה פורים על-שם הפור, על-כן על-כל-דברי האגרת הזאת; ומה-ראו על-ככה, ומה הגיע אליהם:

²⁷קימו וקבל (וקבלו) היהודים עליהם ועל-זרעם ועל כל-הנלוים עליהם ולא יעבור, להיות עשים, את שני הימים האלה, ככתבם וכזמנם; בכל-שנה ושנה:

²⁸והימים האלה נזכרים ונעשים בכל-דור ודור, משפחה ומשפחה, מדינה ומדינה ועיר ועיר; וימי הפורים האלה, לא יעברו מתוך היהודים, וזכרם לא-יסוף מזרעם: ס

²⁹ותכתב אסתר המלכה בת-אביחיל ומרדכי היהודי את-כל-תקף; לקים, את אגרת הפורים הזאת השנית:

³⁰וישלח ספרים אל-כל-היהודים, אל-שבע ועשרים ומאה מדינה, מלכות אחשורוש; דברי שלום ואמת:

³¹לקים את-ימי הפרים האלה בזמניהם, כאשר קים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה, וכאשר קימו על-נפשם ועל-זרעם; דברי הצמות וזעקתם:

³²ומאמר אסתר, קים דברי הפרים האלה; ונכתב בספר: פ