Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) ירמיהו 2 Bible Online

ירמיהו 2 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

ירמיהו 2

¹ויהי דבר-יהוה אלי לאמר:

²הלך וקראת באזני ירושלם לאמר, כה אמר יהוה, זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולתיך; לכתך אחרי במדבר, בארץ לא זרועה:

³קדש ישראל ליהוה, ראשית תבואתה; כל-אכליו יאשמו, רעה תבא אליהם נאם-יהוה: פ

⁴שמעו דבר-יהוה בית יעקב; וכל-משפחות בית ישראל:

⁵כה אמר יהוה, מה-מצאו אבותיכם בי עול, כי רחקו מעלי; וילכו אחרי ההבל ויהבלו:

⁶ולא אמרו, איה יהוה, המעלה אתנו מארץ מצרים; המוליך אתנו במדבר, בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות, בארץ, לא-עבר בה איש, ולא-ישב אדם שם:

⁷ואביא אתכם אל-ארץ הכרמל, לאכל פריה וטובה; ותבאו ותטמאו את-ארצי, ונחלתי שמתם לתועבה:

⁸הכהנים, לא אמרו איה יהוה, ותפשי התורה לא ידעוני, והרעים פשעו בי; והנביאים נבאו בבעל, ואחרי לא-יועלו הלכו:

⁹לכן, עד אריב אתכם נאם-יהוה; ואת-בני בניכם אריב:

¹⁰כי עברו איי כתיים וראו, וקדר שלחו והתבוננו מאד; וראו הן היתה כזאת:

¹¹ההימיר גוי אלהים, והמה לא אלהים; ועמי המיר כבודו בלוא יועיל:

¹²שמו שמים על-זאת; ושערו חרבו מאד נאם-יהוה:

¹³כי-שתים רעות עשה עמי; אתי עזבו מקור מים חיים, לחצב להם בארות, בארת נשברים, אשר לא-יכלו המים:

¹⁴העבד ישראל, אם-יליד בית הוא; מדוע היה לבז:

¹⁵עליו ישאגו כפרים, נתנו קולם; וישיתו ארצו לשמה, עריו נצתה (נצתו) מבלי ישב:

¹⁶גם-בני-נף ותחפנס (ותחפנחס); ירעוך קדקד:

¹⁷הלוא-זאת תעשה-לך; עזבך את-יהוה אלהיך, בעת מוליכך בדרך:

¹⁸ועתה, מה-לך לדרך מצרים, לשתות מי שחור; ומה-לך לדרך אשור, לשתות מי נהר:

¹⁹תיסרך רעתך, ומשבותיך תוכחך, ודעי וראי כי-רע ומר, עזבך את-יהוה אלהיך; ולא פחדתי אליך, נאם-אדני יהוה צבאות:

²⁰כי מעולם שברתי עלך, נתקתי מוסרתיך, ותאמרי לא אעבד (אעבור); כי על-כל-גבעה גבהה, ותחת כל-עץ רענן, את צעה זנה:

²¹ואנכי נטעתיך שרק, כלה זרע אמת; ואיך נהפכת לי, סורי הגפן נכריה:

²²כי אם-תכבסי בנתר, ותרבי-לך ברית; נכתם עונך לפני, נאם אדני יהוה:

²³איך תאמרי לא נטמאתי, אחרי הבעלים לא הלכתי, ראי דרכך בגיא, דעי מה עשית; בכרה קלה משרכת דרכיה:

²⁴פרה למד מדבר, באות נפשו (נפשה) שאפה רוח, תאנתה מי ישיבנה; כל-מבקשיה לא ייעפו, בחדשה ימצאונה:

²⁵מנעי רגלך מיחף, וגורנך (וגרונך) מצמאה; ותאמרי נואש, לוא כי-אהבתי זרים ואחריהם אלך:

²⁶כבשת גנב כי ימצא, כן הבישו בית ישראל; המה מלכיהם שריהם, וכהניהם ונביאיהם:

²⁷אמרים לעץ אבי אתה, ולאבן את ילדתני (ילדתנו), כי-פנו אלי ערף ולא פנים; ובעת רעתם יאמרו, קומה והושיענו:

²⁸ואיה אלהיך אשר עשית לך, יקומו אם-יושיעוך בעת רעתך; כי מספר עריך, היו אלהיך יהודה: ס

²⁹למה תריבו אלי; כלכם פשעתם בי נאם-יהוה:

³⁰לשוא הכיתי את-בניכם, מוסר לא לקחו; אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית:

³¹הדור, אתם ראו דבר-יהוה, המדבר הייתי לישראל, אם ארץ מאפליה; מדוע אמרו עמי רדנו, לוא-נבוא עוד אליך:

³²התשכח בתולה עדיה, כלה קשריה; ועמי שכחוני, ימים אין מספר:

³³מה-תיטבי דרכך לבקש אהבה; לכן גם את-הרעות, למדתי (למדת) את-דרכיך:

³⁴גם בכנפיך נמצאו, דם נפשות אביונים נקיים; לא-במחתרת מצאתים כי על-כל-אלה:

³⁵ותאמרי כי נקיתי, אך שב אפו ממני; הנני נשפט אותך, על-אמרך לא חטאתי:

³⁶מה-תזלי מאד לשנות את-דרכך; גם ממצרים תבושי, כאשר-בשת מאשור:

³⁷גם מאת זה תצאי, וידיך על-ראשך; כי-מאס יהוה במבטחיך, ולא תצליחי להם: