Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) ירמיהו 32 Bible Online

ירמיהו 32 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

ירמיהו 32

¹הדבר אשר-היה אל-ירמיהו מאת יהוה, בשנת (בשנה) העשרית, לצדקיהו מלך יהודה; היא השנה שמנה-עשרה שנה לנבוכדראצר:

²ואז, חיל מלך בבל, צרים על-ירושלם; וירמיהו הנביא, היה כלוא בחצר המטרה, אשר בית-מלך יהודה:

³אשר כלאו, צדקיהו מלך-יהודה לאמר; מדוע אתה נבא לאמר, כה אמר יהוה, הנני נתן את-העיר הזאת ביד מלך-בבל ולכדה:

⁴וצדקיהו מלך יהודה, לא ימלט מיד הכשדים; כי הנתן ינתן ביד מלך-בבל, ודבר-פיו עם-פיו, ועיניו את-עינו (עיניו) תראינה:

⁵ובבל יולך את-צדקיהו ושם יהיה, עד-פקדי אתו נאם-יהוה; כי תלחמו את-הכשדים לא תצליחו: פ

⁶ויאמר ירמיהו; היה דבר-יהוה אלי לאמר:

⁷הנה חנמאל, בן-שלם דדך, בא אליך לאמר; קנה לך, את-שדי אשר בענתות, כי לך משפט הגאלה לקנות:

⁸ויבא אלי חנמאל בן-דדי כדבר יהוה אל-חצר המטרה, ויאמר אלי קנה נא את-שדי אשר-בענתות אשר בארץ בנימין, כי-לך משפט הירשה ולך הגאלה קנה-לך; ואדע כי דבר-יהוה הוא:

⁹ואקנה את-השדה, מאת חנמאל בן-דדי אשר בענתות; ואשקלה-לו את-הכסף, שבעה שקלים ועשרה הכסף:

¹⁰ואכתב בספר ואחתם, ואעד עדים; ואשקל הכסף במאזנים:

¹¹ואקח את-ספר המקנה; את-החתום המצוה והחקים ואת-הגלוי:

¹²ואתן את-הספר המקנה, אל-ברוך בן-נריה בן-מחסיה, לעיני חנמאל דדי, ולעיני העדים, הכתבים בספר המקנה; לעיני כל-היהודים, הישבים בחצר המטרה:

¹³ואצוה את-ברוך, לעיניהם לאמר:

¹⁴כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל, לקוח את-הספרים האלה את ספר המקנה הזה ואת החתום, ואת ספר הגלוי הזה, ונתתם בכלי-חרש; למען יעמדו ימים רבים: ס

¹⁵כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל; עוד יקנו בתים ושדות וכרמים בארץ הזאת: פ

¹⁶ואתפלל אל-יהוה; אחרי תתי את-ספר המקנה, אל-ברוך בן-נריה לאמר:

¹⁷אהה אדני יהוה, הנה אתה עשית, את-השמים ואת-הארץ, בכחך הגדול, ובזרעך הנטויה; לא-יפלא ממך כל-דבר:

¹⁸עשה חסד לאלפים, ומשלם עון אבות, אל-חיק בניהם אחריהם; האל הגדול הגבור, יהוה צבאות שמו:

¹⁹גדל העצה, ורב העליליה; אשר-עיניך פקחות, על-כל-דרכי בני אדם, לתת לאיש כדרכיו, וכפרי מעלליו:

²⁰אשר-שמת אתות ומפתים בארץ-מצרים עד-היום הזה, ובישראל ובאדם; ותעשה-לך שם כיום הזה:

²¹ותצא את-עמך את-ישראל מארץ מצרים; באתות ובמופתים, וביד חזקה ובאזרוע נטויה, ובמורא גדול:

²²ותתן להם את-הארץ הזאת, אשר-נשבעת לאבותם לתת להם; ארץ זבת חלב ודבש:

²³ויבאו וירשו אתה, ולא-שמעו בקולך ובתרותך (ובתורתך) לא-הלכו, את כל-אשר צויתה להם לעשות לא עשו; ותקרא אתם, את כל-הרעה הזאת:

²⁴הנה הסללות, באו העיר ללכדה, והעיר נתנה, ביד הכשדים הנלחמים עליה, מפני החרב והרעב והדבר; ואשר דברת היה והנך ראה:

²⁵ואתה אמרת אלי אדני יהוה, קנה-לך השדה בכסף והעד עדים; והעיר נתנה ביד הכשדים:

²⁶ויהי דבר-יהוה, אל-ירמיהו לאמר:

²⁷הנה אני יהוה, אלהי כל-בשר; הממני, יפלא כל-דבר:

²⁸לכן כה אמר יהוה; הנני נתן את-העיר הזאת ביד הכשדים, וביד נבוכדראצר מלך-בבל ולכדה:

²⁹ובאו הכשדים, הנלחמים על-העיר הזאת, והציתו את-העיר הזאת באש ושרפוה; ואת הבתים אשר קטרו על-גגותיהם לבעל, והסכו נסכים לאלהים אחרים, למען הכעסני:

³⁰כי-היו בני-ישראל ובני יהודה, אך עשים הרע בעיני מנערתיהם; כי בני-ישראל, אך מכעסים אתי במעשה ידיהם נאם-יהוה:

³¹כי על-אפי ועל-חמתי, היתה לי העיר הזאת, למן-היום אשר בנו אותה, ועד היום הזה; להסירה מעל פני:

³²על כל-רעת בני-ישראל ובני יהודה, אשר עשו להכעסני, המה מלכיהם שריהם, כהניהם ונביאיהם; ואיש יהודה, וישבי ירושלם:

³³ויפנו אלי ערף ולא פנים; ולמד אתם השכם ולמד, ואינם שמעים לקחת מוסר:

³⁴וישימו שקוציהם, בבית אשר-נקרא-שמי עליו לטמאו:

³⁵ויבנו את-במות הבעל אשר בגיא בן-הנם, להעביר את-בניהם ואת-בנותיהם למלך, אשר לא-צויתים, ולא עלתה על-לבי, לעשות התועבה הזאת; למען החטי (החטיא) את-יהודה: ס

³⁶ועתה לכן כה-אמר יהוה אלהי ישראל; אל-העיר הזאת אשר אתם אמרים, נתנה ביד מלך-בבל, בחרב וברעב ובדבר:

³⁷הנני מקבצם מכל-הארצות, אשר הדחתים שם באפי ובחמתי ובקצף גדול; והשבתים אל-המקום הזה, והשבתים לבטח:

³⁸והיו לי לעם; ואני אהיה להם לאלהים:

³⁹ונתתי להם לב אחד ודרך אחד, ליראה אותי כל-הימים; לטוב להם, ולבניהם אחריהם:

⁴⁰וכרתי להם ברית עולם, אשר לא-אשוב מאחריהם, להיטיבי אותם; ואת-יראתי אתן בלבבם, לבלתי סור מעלי:

⁴¹וששתי עליהם להטיב אותם; ונטעתים בארץ הזאת באמת, בכל-לבי ובכל-נפשי: ס

⁴²כי-כה אמר יהוה, כאשר הבאתי אל-העם הזה, את כל-הרעה הגדולה הזאת; כן אנכי מביא עליהם את-כל-הטובה, אשר אנכי דבר עליהם:

⁴³ונקנה השדה בארץ הזאת; אשר אתם אמרים, שממה היא מאין אדם ובהמה, נתנה ביד הכשדים:

⁴⁴שדות בכסף יקנו, וכתוב בספר וחתום והעד עדים, בארץ בנימן ובסביבי ירושלם, ובערי יהודה ובערי ההר, ובערי השפלה ובערי הנגב; כי-אשיב את-שבותם נאם-יהוה: פ