Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) ירמיהו 48 Bible Online

ירמיהו 48 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

ירמיהו 48

¹למואב כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל, הוי אל-נבו כי שדדה, הבישה נלכדה קריתים; הבישה המשגב וחתה:

²אין עוד תהלת מואב, בחשבון, חשבו עליה רעה, לכו ונכריתנה מגוי; גם-מדמן תדמי, אחריך תלך חרב:

³קול צעקה מחרונים; שד ושבר גדול:

⁴נשברה מואב; השמיעו זעקה צעוריה (צעיריה):

⁵כי מעלה הלחות (הלוחית), בבכי יעלה-בכי; כי במורד חורנים, צרי צעקת-שבר שמעו:

⁶נסו מלטו נפשכם; ותהיינה כערוער במדבר:

⁷כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך, גם-את תלכדי; ויצא כמיש (כמוש) בגולה, כהניו ושריו יחד (יחדיו):

⁸ויבא שדד אל-כל-עיר, ועיר לא תמלט, ואבד העמק ונשמד המישר; אשר אמר יהוה:

⁹תנו-ציץ למואב, כי נצא תצא; ועריה לשמה תהיינה, מאין יושב בהן:

¹⁰ארור, עשה מלאכת יהוה רמיה; וארור מנע חרבו מדם:

¹¹שאנן מואב מנעוריו, ושקט הוא אל-שמריו, ולא-הורק מכלי אל-כלי, ובגולה לא הלך; על-כן, עמד טעמו בו, וריחו לא נמר: ס

¹²לכן הנה-ימים באים נאם-יהוה, ושלחתי-לו צעים וצעהו; וכליו יריקו, ונבליהם ינפצו:

¹³ובש מואב מכמוש; כאשר-בשו בית ישראל, מבית אל מבטחם:

¹⁴איך תאמרו, גבורים אנחנו; ואנשי-חיל למלחמה:

¹⁵שדד מואב ועריה עלה, ומבחר בחוריו ירדו לטבח; נאם-המלך, יהוה צבאות שמו:

¹⁶קרוב איד-מואב לבוא; ורעתו, מהרה מאד:

¹⁷נדו לו כל-סביביו, וכל ידעי שמו; אמרו, איכה נשבר מטה-עז, מקל תפארה:

¹⁸רדי מכבוד ישבי (ושבי) בצמא, ישבת בת-דיבון; כי-שדד מואב עלה בך, שחת מבצריך:

¹⁹אל-דרך עמדי וצפי יושבת ערוער; שאלי-נס ונמלטה, אמרי מה-נהיתה:

²⁰הביש מואב כי-חתה הילילי (הילילו) וזעקי (וזעקו); הגידו בארנון, כי שדד מואב:

²¹ומשפט בא אל-ארץ המישר; אל-חלון ואל-יהצה ועל-מופעת (מיפעת):

²²ועל-דיבון ועל-נבו, ועל-בית דבלתים:

²³ועל קריתים ועל-בית גמול ועל-בית מעון:

²⁴ועל-קריות ועל-בצרה; ועל, כל-ערי ארץ מואב, הרחקות והקרבות:

²⁵נגדעה קרן מואב, וזרעו נשברה; נאם יהוה:

²⁶השכירהו כי על-יהוה הגדיל; וספק מואב בקיאו, והיה לשחק גם-הוא:

²⁷ואם לוא השחק, היה לך ישראל, אם-בגנבים נמצאה (נמצא); כי-מדי דבריך בו תתנודד:

²⁸עזבו ערים ושכנו בסלע, ישבי מואב; והיו כיונה, תקנן בעברי פי-פחת:

²⁹שמענו גאון-מואב גאה מאד; גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו:

³⁰אני ידעתי נאם-יהוה, עברתו ולא-כן; בדיו לא-כן עשו:

³¹על-כן על-מואב איליל, ולמואב כלה אזעק; אל-אנשי קיר-חרש יהגה:

³²מבכי יעזר אבכה-לך הגפן שבמה, נטישתיך עברו ים, עד ים יעזר נגעו; על-קיצך ועל-בצירך שדד נפל:

³³ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב; ויין מיקבים השבתי, לא-ידרך הידד, הידד לא הידד:

³⁴מזעקת חשבון עד-אלעלה, עד-יהץ נתנו קולם, מצער עד-חרנים, עגלת שלשיה; כי גם-מי נמרים, למשמות יהיו:

³⁵והשבתי למואב נאם-יהוה; מעלה במה, ומקטיר לאלהיו:

³⁶על-כן לבי למואב כחללים יהמה, ולבי אל-אנשי קיר-חרש, כחלילים יהמה; על-כן יתרת עשה אבדו:

³⁷כי כל-ראש קרחה, וכל-זקן גרעה; על כל-ידים גדדת, ועל-מתנים שק:

³⁸על כל-גגות מואב וברחבתיה כלה מספד; כי-שברתי את-מואב, ככלי אין-חפץ בו נאם-יהוה:

³⁹איך חתה הילילו, איך הפנה-ערף מואב בוש; והיה מואב לשחק ולמחתה לכל-סביביו: ס

⁴⁰כי-כה אמר יהוה, הנה כנשר ידאה; ופרש כנפיו אל-מואב:

⁴¹נלכדה הקריות, והמצדות נתפשה; והיה לב גבורי מואב ביום ההוא, כלב אשה מצרה:

⁴²ונשמד מואב מעם; כי על-יהוה הגדיל:

⁴³פחד ופחת ופח; עליך יושב מואב נאם-יהוה:

⁴⁴הניס (הנס) מפני הפחד יפל אל-הפחת, והעלה מן-הפחת, ילכד בפח; כי-אביא אליה אל-מואב שנת פקדתם נאם-יהוה:

⁴⁵בצל חשבון עמדו מכח נסים; כי-אש יצא מחשבון, ולהבה מבין סיחון, ותאכל פאת מואב, וקדקד בני שאון:

⁴⁶אוי-לך מואב, אבד עם-כמוש; כי-לקחו בניך בשבי, ובנתיך בשביה:

⁴⁷ושבתי שבות-מואב באחרית הימים נאם-יהוה; עד-הנה משפט מואב: ס