Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) ירמיהו 49 Bible Online

ירמיהו 49 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

ירמיהו 49

¹לבני עמון, כה אמר יהוה, הבנים אין לישראל, אם-יורש אין לו; מדוע, ירש מלכם את-גד, ועמו בעריו ישב:

²לכן הנה ימים באים נאם-יהוה, והשמעתי אל-רבת בני-עמון תרועת מלחמה, והיתה לתל שממה, ובנתיה באש תצתנה; וירש ישראל את-ירשיו אמר יהוה:

³הילילי חשבון כי שדדה-עי, צעקנה בנות רבה, חגרנה שקים, ספדנה והתשוטטנה בגדרות; כי מלכם בגולה ילך, כהניו ושריו יחדיו:

⁴מה-תתהללי בעמקים, זב עמקך, הבת השובבה; הבטחה באצרתיה, מי יבוא אלי:

⁵הנני מביא עליך פחד, נאם-אדני יהוה צבאות מכל-סביביך; ונדחתם איש לפניו, ואין מקבץ לנדד:

⁶ואחרי-כן, אשיב את-שבות בני-עמון נאם-יהוה: ס

⁷לאדום, כה אמר יהוה צבאות, האין עוד חכמה בתימן; אבדה עצה מבנים, נסרחה חכמתם:

⁸נסו הפנו העמיקו לשבת, ישבי דדן; כי איד עשו הבאתי עליו עת פקדתיו:

⁹אם-בצרים באו לך, לא ישארו עוללות; אם-גנבים בלילה השחיתו דים:

¹⁰כי-אני חשפתי את-עשו, גליתי את-מסתריו, ונחבה לא יוכל; שדד זרעו ואחיו ושכניו ואיננו:

¹¹עזבה יתמיך אני אחיה; ואלמנתיך עלי תבטחו: ס

¹²כי-כה אמר יהוה, הנה אשר-אין משפטם לשתות הכוס שתו ישתו, ואתה הוא, נקה תנקה; לא תנקה, כי שתה תשתה:

¹³כי בי נשבעתי נאם-יהוה, כי-לשמה לחרפה לחרב ולקללה תהיה בצרה; וכל-עריה תהיינה לחרבות עולם:

¹⁴שמועה שמעתי מאת יהוה, וציר בגוים שלוח; התקבצו ובאו עליה, וקומו למלחמה:

¹⁵כי-הנה קטן נתתיך בגוים; בזוי באדם:

¹⁶תפלצתך השיא אתך זדון לבך, שכני בחגוי הסלע, תפשי מרום גבעה; כי-תגביה כנשר קנך, משם אורידך נאם-יהוה:

¹⁷והיתה אדום לשמה; כל עבר עליה, ישם וישרק על-כל-מכותה:

¹⁸כמהפכת סדם ועמרה ושכניה אמר יהוה; לא-ישב שם איש, ולא-יגור בה בן-אדם:

¹⁹הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל-נוה איתן, כי-ארגיעה אריצנו מעליה, ומי בחור אליה אפקד; כי מי כמוני ומי יעידני, ומי-זה רעה, אשר יעמד לפני: ס

²⁰לכן שמעו עצת-יהוה, אשר יעץ אל-אדום, ומחשבותיו, אשר חשב אל-ישבי תימן; אם-לא יסחבום צעירי הצאן, אם-לא ישים עליהם נוהם:

²¹מקול נפלם, רעשה הארץ; צעקה בים-סוף נשמע קולה:

²²הנה כנשר יעלה וידאה, ויפרש כנפיו על-בצרה; והיה לב גבורי אדום ביום ההוא, כלב אשה מצרה: ס

²³לדמשק, בושה חמת וארפד, כי-שמעה רעה שמעו נמגו; בים דאגה, השקט לא יוכל:

²⁴רפתה דמשק הפנתה לנוס ורטט החזיקה; צרה וחבלים אחזתה כיולדה:

²⁵איך לא-עזבה עיר תהלה (תהלת); קרית משושי:

²⁶לכן יפלו בחוריה ברחבתיה; וכל-אנשי המלחמה ידמו ביום ההוא, נאם יהוה צבאות:

²⁷והצתי אש בחומת דמשק; ואכלה ארמנות בן-הדד: ס

²⁸לקדר ולממלכות חצור, אשר הכה נבוכדראצור (נבוכדראצר) מלך-בבל, כה אמר יהוה; קומו עלו אל-קדר, ושדדו את-בני-קדם:

²⁹אהליהם וצאנם יקחו, יריעותיהם וכל-כליהם וגמליהם ישאו להם; וקראו עליהם מגור מסביב:

³⁰נסו נדו מאד העמיקו לשבת ישבי חצור נאם-יהוה; כי-יעץ עליכם נבוכדראצר מלך-בבל עצה, וחשב עליהם (עליכם) מחשבה:

³¹קומו עלו, אל-גוי שליו יושב לבטח נאם-יהוה; לא-דלתים ולא-בריח לו בדד ישכנו:

³²והיו גמליהם לבז, והמון מקניהם לשלל, וזרתים לכל-רוח קצוצי פאה; ומכל-עבריו אביא את-אידם נאם-יהוה:

³³והיתה חצור למעון תנים שממה עד-עולם; לא-ישב שם איש, ולא-יגור בה בן-אדם: ס

³⁴אשר היה דבר-יהוה אל-ירמיהו הנביא אל-עילם; בראשית, מלכות צדקיה מלך-יהודה לאמר:

³⁵כה אמר יהוה צבאות, הנני שבר את-קשת עילם; ראשית גבורתם:

³⁶והבאתי אל-עילם ארבע רוחות, מארבע קצות השמים, וזרתים, לכל הרחות האלה; ולא-יהיה הגוי, אשר לא-יבוא שם נדחי עולם (עילם):

³⁷והחתתי את-עילם לפני איביהם ולפני מבקשי נפשם, והבאתי עליהם רעה את-חרון אפי נאם-יהוה; ושלחתי אחריהם את-החרב, עד כלותי אותם:

³⁸ושמתי כסאי בעילם; והאבדתי משם מלך ושרים נאם-יהוה:

³⁹והיה באחרית הימים, אשוב (אשיב) את-שבית (שבות) עילם נאם-יהוה: ס