Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) ירמיהו 50 Bible Online

ירמיהו 50 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

ירמיהו 50

¹הדבר, אשר דבר יהוה אל-בבל אל-ארץ כשדים; ביד ירמיהו הנביא:

²הגידו בגוים והשמיעו ושאו-נס, השמיעו אל-תכחדו; אמרו נלכדה בבל הביש בל חת מרדך, הבישו עצביה, חתו גלוליה:

³כי עלה עליה גוי מצפון, הוא-ישית את-ארצה לשמה, ולא-יהיה יושב בה; מאדם ועד-בהמה נדו הלכו:

⁴בימים ההמה ובעת ההיא נאם-יהוה, יבאו בני-ישראל המה ובני-יהודה יחדו; הלוך ובכו ילכו, ואת-יהוה אלהיהם יבקשו:

⁵ציון ישאלו, דרך הנה פניהם; באו ונלוו אל-יהוה, ברית עולם לא תשכח: ס

⁶צאן אבדות היה (היו) עמי, רעיהם התעום, הרים שובבים (שובבום); מהר אל-גבעה הלכו, שכחו רבצם:

⁷כל-מוצאיהם אכלום, וצריהם אמרו לא נאשם; תחת, אשר חטאו ליהוה נוה-צדק, ומקוה אבותיהם יהוה: ס

⁸נדו מתוך בבל, ומארץ כשדים יצאו (צאו); והיו כעתודים לפני-צאן:

⁹כי הנה אנכי מעיר ומעלה על-בבל קהל-גוים גדלים מארץ צפון, וערכו לה, משם תלכד; חציו כגבור משכיל, לא ישוב ריקם:

¹⁰והיתה כשדים לשלל; כל-שלליה ישבעו נאם-יהוה:

¹¹כי תשמחי (תשמחו) כי תעלזי (תעלזו), שסי נחלתי; כי תפושי (תפושו) כעגלה דשה, ותצהלי (ותצהלו) כאברים:

¹²בושה אמכם מאד, חפרה יולדתכם; הנה אחרית גוים, מדבר ציה וערבה:

¹³מקצף יהוה לא תשב, והיתה שממה כלה; כל עבר על-בבל, ישם וישרק על-כל-מכותיה:

¹⁴ערכו על-בבל סביב כל-דרכי קשת, ידו אליה, אל-תחמלו אל-חץ; כי ליהוה חטאה:

¹⁵הריעו עליה סביב נתנה ידה, נפלו אשויתיה (אשיותיה), נהרסו חומותיה; כי נקמת יהוה היא הנקמו בה, כאשר עשתה עשו-לה:

¹⁶כרתו זורע מבבל, ותפש מגל בעת קציר; מפני חרב היונה, איש אל-עמו יפנו, ואיש לארצו ינסו: ס

¹⁷שה פזורה ישראל אריות הדיחו; הראשון אכלו מלך אשור, וזה האחרון עצמו, נבוכדראצר מלך בבל: ס

¹⁸לכן, כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל, הנני פקד אל-מלך בבל ואל-ארצו; כאשר פקדתי אל-מלך אשור:

¹⁹ושבבתי את-ישראל אל-נוהו, ורעה הכרמל והבשן; ובהר אפרים והגלעד תשבע נפשו:

²⁰בימים ההם ובעת ההיא נאם-יהוה, יבקש את-עון ישראל ואיננו, ואת-חטאת יהודה ולא תמצאינה; כי אסלח לאשר אשאיר:

²¹על-הארץ מרתים עלה עליה, ואל-יושבי פקוד; חרב והחרם אחריהם נאם-יהוה, ועשה ככל אשר צויתיך: ס

²²קול מלחמה בארץ; ושבר גדול:

²³איך נגדע וישבר, פטיש כל-הארץ; איך היתה לשמה בבל בגוים:

²⁴יקשתי לך וגם-נלכדת בבל, ואת לא ידעת; נמצאת וגם-נתפשת, כי ביהוה התגרית:

²⁵פתח יהוה את-אוצרו, ויוצא את-כלי זעמו; כי-מלאכה היא, לאדני יהוה צבאות בארץ כשדים:

²⁶באו-לה מקץ פתחו מאבסיה, סלוה כמו-ערמים והחרימוה; אל-תהי-לה שארית:

²⁷חרבו כל-פריה, ירדו לטבח; הוי עליהם, כי-בא יומם עת פקדתם: ס

²⁸קול נסים ופלטים מארץ בבל; להגיד בציון, את-נקמת יהוה אלהינו, נקמת היכלו:

²⁹השמיעו אל-בבל רבים כל-דרכי קשת חנו עליה סביב, אל-יהי-זז (לה) פלטה, שלמו-לה כפעלה, ככל אשר עשתה עשו-לה; כי אל-יהוה זדה אל-קדוש ישראל:

³⁰לכן יפלו בחוריה ברחבתיה; וכל-אנשי מלחמתה ידמו ביום ההוא נאם-יהוה: ס

³¹הנני אליך זדון, נאם-אדני יהוה צבאות; כי בא יומך עת פקדתיך:

³²וכשל זדון ונפל, ואין לו מקים; והצתי אש בעריו, ואכלה כל-סביבתיו: ס

³³כה אמר יהוה צבאות, עשוקים בני-ישראל ובני-יהודה יחדו; וכל-שביהם החזיקו בם, מאנו שלחם:

³⁴גאלם חזק, יהוה צבאות שמו, ריב יריב את-ריבם; למען הרגיע את-הארץ, והרגיז לישבי בבל:

³⁵חרב על-כשדים נאם-יהוה; ואל-ישבי בבל, ואל-שריה ואל-חכמיה:

³⁶חרב אל-הבדים ונאלו; חרב אל-גבוריה וחתו:

³⁷חרב אל-סוסיו ואל-רכבו, ואל-כל-הערב אשר בתוכה והיו לנשים; חרב אל-אוצרתיה ובזזו:

³⁸חרב אל-מימיה ויבשו; כי ארץ פסלים היא, ובאימים יתהללו:

³⁹לכן, ישבו ציים את-איים, וישבו בה בנות יענה; ולא-תשב עוד לנצח, ולא תשכון עד-דור ודור:

⁴⁰כמהפכת אלהים את-סדם ואת-עמרה ואת-שכניה נאם-יהוה; לא-ישב שם איש, ולא-יגור בה בן-אדם:

⁴¹הנה עם בא מצפון; וגוי גדול ומלכים רבים, יערו מירכתי-ארץ:

⁴²קשת וכידן יחזיקו, אכזרי המה ולא ירחמו, קולם כים יהמה, ועל-סוסים ירכבו; ערוך, כאיש למלחמה, עליך בת-בבל:

⁴³שמע מלך-בבל את-שמעם ורפו ידיו; צרה החזיקתהו, חיל כיולדה:

⁴⁴הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל-נוה איתן, כי-ארגעה ארוצם (אריצם) מעליה, ומי בחור אליה אפקד; כי מי כמוני ומי יועדני, ומי-זה רעה, אשר יעמד לפני:

⁴⁵לכן שמעו עצת-יהוה, אשר יעץ אל-בבל, ומחשבותיו, אשר חשב אל-ארץ כשדים; אם-לא יסחבום צעירי הצאן, אם-לא ישים עליהם נוה:

⁴⁶מקול נתפשה בבל, נרעשה הארץ; וזעקה בגוים נשמע: ס