Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) איכה 2 Bible Online

איכה 2 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

איכה 2

¹איכה יעיב באפו אדני את-בת-ציון, השליך משמים ארץ, תפארת ישראל; ולא-זכר הדם-רגליו ביום אפו: ס

²בלע אדני לא (ולא) חמל, את כל-נאות יעקב, הרס בעברתו מבצרי בת-יהודה הגיע לארץ; חלל ממלכה ושריה: ס

³גדע בחרי-אף, כל קרן ישראל, השיב אחור ימינו מפני אויב; ויבער ביעקב כאש להבה, אכלה סביב: ס

⁴דרך קשתו כאויב, נצב ימינו כצר, ויהרג, כל מחמדי-עין; באהל בת-ציון, שפך כאש חמתו: ס

⁵היה אדני כאויב בלע ישראל, בלע כל-ארמנותיה, שחת מבצריו; וירב בבת-יהודה, תאניה ואניה: ס

⁶ויחמס כגן שכו, שחת מועדו; שכח יהוה בציון מועד ושבת, וינאץ בזעם-אפו מלך וכהן: ס

⁷זנח אדני מזבחו נאר מקדשו, הסגיר ביד-אויב, חומת ארמנותיה; קול נתנו בבית-יהוה כיום מועד: ס

⁸חשב יהוה להשחית חומת בת-ציון, נטה קו, לא-השיב ידו מבלע; ויאבל-חל וחומה יחדו אמללו: ס

⁹טבעו בארץ שעריה, אבד ושבר בריחיה; מלכה ושריה בגוים אין תורה, גם-נביאיה לא-מצאו חזון מיהוה: ס

¹⁰ישבו לארץ ידמו זקני בת-ציון, העלו עפר על-ראשם, חגרו שקים; הורידו לארץ ראשן, בתולת ירושלם: ס

¹¹כלו בדמעות עיני חמרמרו מעי, נשפך לארץ כבדי, על-שבר בת-עמי; בעטף עולל ויונק, ברחבות קריה: ס

¹²לאמתם יאמרו, איה דגן ויין; בהתעטפם כחלל ברחבות עיר, בהשתפך נפשם, אל-חיק אמתם: ס

¹³מה-אעידך מה אדמה-לך, הבת ירושלם, מה אשוה-לך ואנחמך, בתולת בת-ציון; כי-גדול כים שברך מי ירפא-לך: ס

¹⁴נביאיך, חזו לך שוא ותפל, ולא-גלו על-עונך להשיב שביתך (שבותך); ויחזו לך, משאות שוא ומדוחים: ס

¹⁵ספקו עליך כפים כל-עברי דרך, שרקו וינעו ראשם, על-בת ירושלם; הזאת העיר, שיאמרו כלילת יפי, משוש לכל-הארץ: ס

¹⁶פצו עליך פיהם כל-אויביך, שרקו ויחרקו-שן, אמרו בלענו; אך זה היום שקוינהו מצאנו ראינו: ס

¹⁷עשה יהוה אשר זמם, בצע אמרתו אשר צוה מימי-קדם, הרס ולא חמל; וישמח עליך אויב, הרים קרן צריך: ס

¹⁸צעק לבם אל-אדני; חומת בת-ציון הורידי כנחל דמעה יומם ולילה, אל-תתני פוגת לך, אל-תדם בת-עינך: ס

¹⁹קומי רני בליל (בלילה), לראש אשמרות, שפכי כמים לבך, נכח פני אדני; שאי אליו כפיך, על-נפש עולליך, העטופים ברעב בראש כל-חוצות: ס

²⁰ראה יהוה והביטה, למי עוללת כה; אם-תאכלנה נשים פרים עללי טפחים, אם-יהרג במקדש אדני כהן ונביא: ס

²¹שכבו לארץ חוצות נער וזקן, בתולתי ובחורי נפלו בחרב; הרגת ביום אפך, טבחת לא חמלת: ס

²²תקרא כיום מועד מגורי מסביב, ולא היה ביום אף-יהוה פליט ושריד; אשר-טפחתי ורביתי איבי כלם: פ