Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) יחזקאל 23 Bible Online

יחזקאל 23 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

יחזקאל 23

¹ויהי דבר-יהוה אלי לאמר:

²בן-אדם; שתים נשים, בנות אם-אחת היו:

³ותזנינה במצרים, בנעוריהן זנו; שמה מעכו שדיהן, ושם עשו, דדי בתוליהן:

⁴ושמותן, אהלה הגדולה ואהליבה אחותה, ותהיינה לי, ותלדנה בנים ובנות; ושמותן שמרון אהלה, וירושלם אהליבה:

⁵ותזן אהלה תחתי; ותעגב על-מאהביה, אל-אשור קרובים:

⁶לבשי תכלת פחות וסגנים, בחורי חמד כלם; פרשים רכבי סוסים:

⁷ותתן תזנותיה עליהם, מבחר בני-אשור כלם; ובכל אשר-עגבה בכל-גלוליהם נטמאה:

⁸ואת-תזנותיה ממצרים לא עזבה, כי אותה שכבו בנעוריה, והמה עשו דדי בתוליה; וישפכו תזנותם עליה:

⁹לכן נתתיה ביד-מאהביה; ביד בני אשור, אשר עגבה עליהם:

¹⁰המה גלו ערותה, בניה ובנותיה לקחו, ואותה בחרב הרגו; ותהי-שם לנשים, ושפוטים עשו בה: ס

¹¹ותרא אחותה אהליבה, ותשחת עגבתה ממנה; ואת-תזנותיה, מזנוני אחותה:

¹²אל-בני אשור עגבה פחות וסגנים קרבים לבשי מכלול, פרשים רכבי סוסים; בחורי חמד כלם:

¹³וארא כי נטמאה; דרך אחד לשתיהן:

¹⁴ותוסף אל-תזנותיה; ותרא, אנשי מחקה על-הקיר, צלמי כשדיים (כשדים), חקקים בששר:

¹⁵חגורי אזור במתניהם, סרוחי טבולים בראשיהם, מראה שלשים כלם; דמות בני-בבל כשדים, ארץ מולדתם:

¹⁶ותעגב (ותעגבה) עליהם למראה עיניה; ותשלח מלאכים אליהם כשדימה:

¹⁷ויבאו אליה בני-בבל למשכב דדים, ויטמאו אותה בתזנותם; ותטמא-בם, ותקע נפשה מהם:

¹⁸ותגל תזנותיה, ותגל את-ערותה; ותקע נפשי מעליה, כאשר נקעה נפשי מעל אחותה:

¹⁹ותרבה את-תזנותיה; לזכר את-ימי נעוריה, אשר זנתה בארץ מצרים:

²⁰ותעגבה, על פלגשיהם; אשר בשר-חמורים בשרם, וזרמת סוסים זרמתם:

²¹ותפקדי, את זמת נעוריך; בעשות ממצרים דדיך, למען שדי נעוריך: ס

²²לכן אהליבה, כה-אמר אדני יהוה, הנני מעיר את-מאהביך עליך, את אשר-נקעה נפשך מהם; והבאתים עליך מסביב:

²³בני בבל וכל-כשדים, פקוד ושוע וקוע, כל-בני אשור אותם; בחורי חמד פחות וסגנים כלם, שלשים וקרואים, רכבי סוסים כלם:

²⁴ובאו עליך הצן רכב וגלגל ובקהל עמים, צנה ומגן וקובע, ישימו עליך סביב; ונתתי לפניהם משפט, ושפטוך במשפטיהם:

²⁵ונתתי קנאתי בך, ועשו אותך בחמה, אפך ואזניך יסירו, ואחריתך בחרב תפול; המה, בניך ובנותיך יקחו, ואחריתך תאכל באש:

²⁶והפשיטוך את-בגדיך; ולקחו כלי תפארתך:

²⁷והשבתי זמתך ממך, ואת-זנותך מארץ מצרים; ולא-תשאי עיניך אליהם, ומצרים לא תזכרי-עוד: ס

²⁸כי כה אמר אדני יהוה, הנני נתנך, ביד אשר שנאת; ביד אשר-נקעה נפשך מהם:

²⁹ועשו אותך בשנאה, ולקחו כל-יגיעך, ועזבוך עירם ועריה; ונגלה ערות זנוניך, וזמתך ותזנותיך:

³⁰עשה אלה לך; בזנותך אחרי גוים, על אשר-נטמאת בגלוליהם:

³¹בדרך אחותך הלכת; ונתתי כוסה בידך: ס

³²כה אמר אדני יהוה, כוס אחותך תשתי, העמקה והרחבה; תהיה לצחק וללעג מרבה להכיל:

³³שכרון ויגון תמלאי; כוס שמה ושממה, כוס אחותך שמרון:

³⁴ושתית אותה ומצית, ואת-חרשיה תגרמי ושדיך תנתקי; כי אני דברתי, נאם אדני יהוה: ס

³⁵לכן, כה אמר אדני יהוה, יען שכחת אותי, ותשליכי אותי אחרי גוך; וגם-את שאי זמתך ואת-תזנותיך: ס

³⁶ויאמר יהוה אלי, בן-אדם התשפוט את-אהלה ואת-אהליבה; והגד להן, את תועבותיהן:

³⁷כי נאפו, ודם בידיהן, ואת-גלוליהן נאפו; וגם את-בניהן אשר ילדו-לי, העבירו להם לאכלה:

³⁸עוד זאת עשו לי; טמאו את-מקדשי ביום ההוא, ואת-שבתותי חללו:

³⁹ובשחטם את-בניהם לגלוליהם, ויבאו אל-מקדשי ביום ההוא לחללו; והנה-כה עשו בתוך ביתי:

⁴⁰ואף, כי תשלחנה לאנשים, באים ממרחק; אשר מלאך שלוח אליהם והנה-באו, לאשר רחצת כחלת עיניך ועדית עדי:

⁴¹וישבת על-מטה כבודה, ושלחן ערוך לפניה; וקטרתי ושמני שמת עליה:

⁴²וקול המון שלו בה, ואל-אנשים מרב אדם, מובאים סובאים (סבאים) ממדבר; ויתנו צמידים אל-ידיהן, ועטרת תפארת על-ראשיהן:

⁴³ואמר לבלה נאופים; עת (עתה) יזנה (יזנו) תזנותה והיא:

⁴⁴ויבוא אליה, כבוא אל-אשה זונה; כן באו, אל-אהלה ואל-אהליבה, אשת הזמה:

⁴⁵ואנשים צדיקם, המה ישפטו אותהם, משפט נאפות, ומשפט שפכות דם; כי נאפת הנה, ודם בידיהן: ס

⁴⁶כי כה אמר אדני יהוה; העלה עליהם קהל, ונתן אתהן לזעוה ולבז:

⁴⁷ורגמו עליהן אבן קהל, וברא אותהן בחרבותם; בניהם ובנותיהם יהרגו, ובתיהן באש ישרפו:

⁴⁸והשבתי זמה מן-הארץ; ונוסרו כל-הנשים, ולא תעשינה כזמתכנה:

⁴⁹ונתנו זמתכנה עליכן, וחטאי גלוליכן תשאינה; וידעתם כי אני אדני יהוה: פ