Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) יחזקאל 27 Bible Online

יחזקאל 27 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

יחזקאל 27

¹ויהי דבר-יהוה אלי לאמר:

²ואתה בן-אדם, שא על-צר קינה:

³ואמרת לצור, הישבתי (הישבת) על-מבואת ים, רכלת העמים, אל-איים רבים; כה אמר אדני יהוה, צור את אמרת, אני כלילת יפי:

⁴בלב ימים גבוליך; בניך כללו יפיך:

⁵ברושים משניר בנו לך, את כל-לחתים; ארז מלבנון לקחו, לעשות תרן עליך:

⁶אלונים מבשן, עשו משוטיך; קרשך עשו-שן בת-אשרים, מאיי כתים (כתיים):

⁷שש-ברקמה ממצרים היה מפרשך, להיות לך לנס; תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך:

⁸ישבי צידון וארוד, היו שטים לך; חכמיך צור היו בך, המה חבליך:

⁹זקני גבל וחכמיה היו בך, מחזיקי בדקך; כל-אניות הים ומלחיהם היו בך, לערב מערבך:

¹⁰פרס ולוד ופוט היו בחילך, אנשי מלחמתך; מגן וכובע תלו-בך, המה נתנו הדרך:

¹¹בני ארוד וחילך, על-חומותיך סביב, וגמדים, במגדלותיך היו; שלטיהם תלו על-חומותיך סביב, המה כללו יפיך:

¹²תרשיש סחרתך מרב כל-הון; בכסף ברזל בדיל ועופרת, נתנו עזבוניך:

¹³יון תבל ומשך, המה רכליך; בנפש אדם וכלי נחשת, נתנו מערבך:

¹⁴מבית תוגרמה; סוסים ופרשים ופרדים, נתנו עזבוניך:

¹⁵בני דדן רכליך, איים רבים סחרת ידך; קרנות שן והובנים (והבנים), השיבו אשכרך:

¹⁶ארם סחרתך מרב מעשיך; בנפך ארגמן ורקמה ובוץ וראמת וכדכד, נתנו בעזבוניך:

¹⁷יהודה וארץ ישראל, המה רכליך; בחטי מנית ופנג ודבש ושמן וצרי, נתנו מערבך:

¹⁸דמשק סחרתך ברב מעשיך מרב כל-הון; ביין חלבון וצמר צחר:

¹⁹ודן ויון מאוזל, בעזבוניך נתנו; ברזל עשות קדה וקנה, במערבך היה:

²⁰דדן רכלתך, בבגדי-חפש לרכבה:

²¹ערב וכל-נשיאי קדר, המה סחרי ידך; בכרים ואילים ועתודים, בם סחריך:

²²רכלי שבא ורעמה, המה רכליך; בראש כל-בשם ובכל-אבן יקרה וזהב, נתנו עזבוניך:

²³חרן וכנה ועדן, רכלי שבא; אשור כלמד רכלתך:

²⁴המה רכליך במכללים, בגלומי תכלת ורקמה, ובגנזי ברמים; בחבלים חבשים וארזים במרכלתך:

²⁵אניות תרשיש, שרותיך מערבך; ותמלאי ותכבדי מאד בלב ימים:

²⁶במים רבים הביאוך, השטים אתך; רוח הקדים, שברך בלב ימים:

²⁷הונך ועזבוניך, מערבך מלחיך וחבליך; מחזיקי בדקך וערבי מערבך וכל-אנשי מלחמתך אשר-בך, ובכל-קהלך אשר בתוכך, יפלו בלב ימים, ביום מפלתך:

²⁸לקול זעקת חבליך; ירעשו מגרשות:

²⁹וירדו מאניותיהם, כל תפשי משוט, מלחים כל חבלי הים; אל-הארץ יעמדו:

³⁰והשמיעו עליך בקולם, ויזעקו מרה; ויעלו עפר על-ראשיהם, באפר יתפלשו:

³¹והקריחו אליך קרחה, וחגרו שקים; ובכו אליך במר-נפש מספד מר:

³²ונשאו אליך בניהם קינה, וקוננו עליך; מי כצור, כדמה בתוך הים:

³³בצאת עזבוניך מימים, השבעת עמים רבים; ברב הוניך ומערביך, העשרת מלכי-ארץ:

³⁴עת נשברת מימים במעמקי-מים; מערבך וכל-קהלך בתוכך נפלו:

³⁵כל ישבי האיים, שממו עליך; ומלכיהם שערו שער, רעמו פנים:

³⁶סחרים בעמים, שרקו עליך; בלהות היית, ואינך עד-עולם: ס