Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) יחזקאל 36 Bible Online

יחזקאל 36 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

יחזקאל 36

¹ואתה בן-אדם, הנבא אל-הרי ישראל; ואמרת, הרי ישראל, שמעו דבר-יהוה:

²כה אמר אדני יהוה, יען אמר האויב עליכם האח; ובמות עולם, למורשה היתה לנו:

³לכן הנבא ואמרת, כה אמר אדני יהוה; יען ביען שמות ושאף אתכם מסביב, להיותכם מורשה לשארית הגוים, ותעלו על-שפת לשון ודבת-עם:

⁴לכן הרי ישראל, שמעו דבר-אדני יהוה; כה-אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות, ולחרבות השממות ולערים הנעזבות, אשר היו לבז וללעג, לשארית הגוים אשר מסביב: ס

⁵לכן, כה-אמר אדני יהוה, אם-לא באש קנאתי דברתי על-שארית הגוים ועל-אדום כלא; אשר נתנו-את-ארצי להם למורשה בשמחת כל-לבב בשאט נפש, למען מגרשה לבז:

⁶לכן הנבא על-אדמת ישראל; ואמרת להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות כה-אמר אדני יהוה, הנני בקנאתי ובחמתי דברתי, יען כלמת גוים נשאתם:

⁷לכן, כה אמר אדני יהוה, אני נשאתי את-ידי; אם-לא הגוים אשר לכם מסביב, המה כלמתם ישאו:

⁸ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו, ופריכם תשאו לעמי ישראל; כי קרבו לבוא:

⁹כי הנני אליכם; ופניתי אליכם, ונעבדתם ונזרעתם:

¹⁰והרביתי עליכם אדם, כל-בית ישראל כלה; ונשבו הערים, והחרבות תבנינה:

¹¹והרביתי עליכם אדם ובהמה ורבו ופרו; והושבתי אתכם כקדמותיכם, והטבתי מראשתיכם, וידעתם כי-אני יהוה:

¹²והולכתי עליכם אדם את-עמי ישראל וירשוך, והיית להם לנחלה; ולא-תוסף עוד לשכלם: ס

¹³כה אמר אדני יהוה, יען אמרים לכם, אכלת אדם אתי (את); ומשכלת גויך (גוייך) היית:

¹⁴לכן, אדם לא-תאכלי עוד, וגויך (וגוייך) לא תכשלי- (תשכלי-) עוד; נאם אדני יהוה:

¹⁵ולא-אשמיע אליך עוד כלמת הגוים, וחרפת עמים לא תשאי-עוד; וגויך (וגוייך) לא-תכשלי עוד, נאם אדני יהוה: ס

¹⁶ויהי דבר-יהוה אלי לאמר:

¹⁷בן-אדם, בית ישראל ישבים על-אדמתם, ויטמאו אותה, בדרכם ובעלילותם; כטמאת הנדה, היתה דרכם לפני:

¹⁸ואשפך חמתי עליהם, על-הדם אשר-שפכו על-הארץ; ובגלוליהם טמאוה:

¹⁹ואפיץ אתם בגוים, ויזרו בארצות; כדרכם וכעלילותם שפטתים:

²⁰ויבוא, אל-הגוים אשר-באו שם, ויחללו את-שם קדשי; באמר להם עם-יהוה אלה, ומארצו יצאו:

²¹ואחמל על-שם קדשי; אשר חללוהו בית ישראל, בגוים אשר-באו שמה: ס

²²לכן אמר לבית-ישראל, כה אמר אדני יהוה, לא למענכם אני עשה בית ישראל; כי אם-לשם-קדשי אשר חללתם, בגוים אשר-באתם שם:

²³וקדשתי את-שמי הגדול, המחלל בגוים, אשר חללתם בתוכם; וידעו הגוים כי-אני יהוה, נאם אדני יהוה, בהקדשי בכם לעיניהם:

²⁴ולקחתי אתכם מן-הגוים, וקבצתי אתכם מכל-הארצות; והבאתי אתכם אל-אדמתכם:

²⁵וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם; מכל טמאותיכם ומכל-גלוליכם אטהר אתכם:

²⁶ונתתי לכם לב חדש, ורוח חדשה אתן בקרבכם; והסרתי את-לב האבן מבשרכם, ונתתי לכם לב בשר:

²⁷ואת-רוחי אתן בקרבכם; ועשיתי, את אשר-בחקי תלכו, ומשפטי תשמרו ועשיתם:

²⁸וישבתם בארץ, אשר נתתי לאבתיכם; והייתם לי לעם, ואנכי, אהיה לכם לאלהים:

²⁹והושעתי אתכם, מכל טמאותיכם; וקראתי אל-הדגן והרביתי אתו, ולא-אתן עליכם רעב:

³⁰והרביתי את-פרי העץ, ותנובת השדה; למען, אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגוים:

³¹וזכרתם את-דרכיכם הרעים, ומעלליכם אשר לא-טובים; ונקטתם בפניכם, על עונתיכם, ועל תועבותיכם:

³²לא למענכם אני-עשה, נאם אדני יהוה, יודע לכם; בושו והכלמו מדרכיכם בית ישראל: ס

³³כה אמר אדני יהוה, ביום טהרי אתכם, מכל עונותיכם; והושבתי את-הערים, ונבנו החרבות:

³⁴והארץ הנשמה תעבד; תחת אשר היתה שממה, לעיני כל-עובר:

³⁵ואמרו, הארץ הלזו הנשמה, היתה כגן-עדן; והערים החרבות והנשמות והנהרסות בצורות ישבו:

³⁶וידעו הגוים, אשר ישארו סביבותיכם, כי אני יהוה, בניתי הנהרסות, נטעתי הנשמה; אני יהוה דברתי ועשיתי: ס

³⁷כה אמר אדני יהוה, עוד, זאת אדרש לבית-ישראל לעשות להם; ארבה אתם כצאן אדם:

³⁸כצאן קדשים, כצאן ירושלם במועדיה, כן תהיינה הערים החרבות, מלאות צאן אדם; וידעו כי-אני יהוה: ס