Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) דניאל 4 Bible Online

דניאל 4 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

דניאל 4

¹אנה נבוכדנצר, שלה הוית בביתי, ורענן בהיכלי:

²חלם חזית וידחלנני; והרהרין על-משכבי, וחזוי ראשי יבהלנני:

³ומני שים טעם, להנעלה קדמי, לכל חכימי בבל; די-פשר חלמא יהודענני:

⁴באדין עללין (עלין), חרטמיא אשפיא, כשדיא (כשדאי) וגזריא; וחלמא, אמר אנה קדמיהון, ופשרה לא-מהודעין לי:

⁵ועד אחרין על קדמי דניאל די-שמה בלטשאצר כשם אלהי, ודי רוח-אלהין קדישין בה; וחלמא קדמוהי אמרת:

⁶בלטשאצר רב חרטמיא, די אנה ידעת, די רוח אלהין קדישין בך, וכל-רז לא-אנס לך; חזוי חלמי די-חזית ופשרה אמר:

⁷וחזוי ראשי על-משכבי; חזה הוית, ואלו אילן בגוא ארעא ורומה שגיא:

⁸רבה אילנא ותקף; ורומה ימטא לשמיא, וחזותה לסוף כל-ארעא:

⁹עפיה שפיר ואנבה שגיא, ומזון לכלא-בה; תחתוהי תטלל חיות ברא, ובענפוהי ידרון (ידורן) צפרי שמיא, ומנה יתזין כל-בשרא:

¹⁰חזה הוית בחזוי ראשי על-משכבי; ואלו עיר וקדיש, מן-שמיא נחת:

¹¹קרא בחיל וכן אמר, גדו אילנא וקצצו ענפוהי, אתרו עפיה ובדרו אנבה; תנד חיותא מן-תחתוהי, וצפריא מן-ענפוהי:

¹²ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו, ובאסור די-פרזל ונחש, בדתאא די ברא; ובטל שמיא יצטבע, ועם-חיותא חלקה בעשב ארעא:

¹³לבבה מן-אנושא (אנשא) ישנון, ולבב חיוה יתיהב לה; ושבעה עדנין יחלפון עלוהי:

¹⁴בגזרת עירין פתגמא, ומאמר קדישין שאלתא; עד-דברת די ינדעון חייא די-שליט עליא (עלאה) במלכות אנושא (אנשא), ולמן-די יצבא יתננה, ושפל אנשים יקים עליה (עלה):

¹⁵דנה חלמא חזית, אנה מלכא נבוכדנצר; ואנתה (ואנת) בלטשאצר פשרא אמר, כל-קבל די כל-חכימי מלכותי, לא-יכלין פשרא להודעתני, ואנתה (ואנת) כהל, די רוח-אלהין קדישין בך:

¹⁶אדין דניאל די-שמה בלטשאצר, אשתומם כשעה חדה, ורעינהי יבהלנה; ענה מלכא ואמר, בלטשאצר חלמא ופשרא אל-יבהלך, ענה בלטשאצר ואמר, מראי (מרי) חלמא לשנאיך (לשנאך) ופשרה לעריך (לערך):

¹⁷אילנא די חזית, די רבה ותקף; ורומה ימטא לשמיא, וחזותה לכל-ארעא:

¹⁸ועפיה שפיר ואנבה שגיא, ומזון לכלא-בה; תחתוהי, תדור חיות ברא, ובענפוהי ישכנן צפרי שמיא:

¹⁹אנתה- (אנת-) הוא מלכא, די רבית ותקפת; ורבותך רבת ומטת לשמיא, ושלטנך לסוף ארעא:

²⁰ודי חזה מלכא עיר וקדיש נחת מן-שמיא ואמר גדו אילנא וחבלוהי, ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו, ובאסור די-פרזל ונחש, בדתאא די ברא; ובטל שמיא יצטבע, ועם-חיות ברא חלקה, עד די-שבעה עדנין יחלפון עלוהי:

²¹דנה פשרא מלכא; וגזרת עליא (עלאה) היא, די מטת על-מראי (מרי) מלכא:

²²ולך טרדין מן-אנשא ועם-חיות ברא להוה מדרך ועשבא כתורין לך יטעמון, ומטל שמיא לך מצבעין, ושבעה עדנין יחלפון עליך (עלך); עד די-תנדע, די-שליט עליא (עלאה) במלכות אנשא, ולמן-די יצבא יתננה:

²³ודי אמרו, למשבק עקר שרשוהי די אילנא, מלכותך לך קימה; מן-די תנדע, די שלטן שמיא:

²⁴להן מלכא, מלכי ישפר עליך (עלך), וחטיך (וחטאך) בצדקה פרק, ועויתך במחן ענין; הן תהוא ארכה לשלותך:

²⁵כלא מטא, על-נבוכדנצר מלכא: פ

²⁶לקצת ירחין תרי-עשר; על-היכל מלכותא די בבל מהלך הוה:

²⁷ענה מלכא ואמר, הלא דא-היא בבל רבתא; די-אנה בניתה לבית מלכו, בתקף חסני וליקר הדרי:

²⁸עוד, מלתא בפם מלכא, קל מן-שמיא נפל; לך אמרין נבוכדנצר מלכא, מלכותה עדת מנך:

²⁹ומן-אנשא לך טרדין ועם-חיות ברא מדרך, עשבא כתורין לך יטעמון, ושבעה עדנין יחלפון עליך (עלך); עד די-תנדע, די-שליט עליא (עלאה) במלכות אנשא, ולמן-די יצבא יתננה:

³⁰בה-שעתא, מלתא ספת על-נבוכדנצר, ומן-אנשא טריד, ועשבא כתורין יאכל, ומטל שמיא גשמה יצטבע; עד די שערה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרין:

³¹ולקצת יומיה אנה נבוכדנצר עיני לשמיא נטלת, ומנדעי עלי יתוב, ולעליא (ולעלאה) ברכת, ולחי עלמא שבחת והדרת; די שלטנה שלטן עלם, ומלכותה עם-דר ודר:

³²וכל-דארי (דירי) ארעא כלה חשיבין, וכמצביה, עבד בחיל שמיא, ודארי (ודירי) ארעא; ולא איתי די-ימחא בידה, ויאמר לה מה עבדת:

³³בה-זמנא מנדעי יתוב עלי, וליקר מלכותי הדרי וזוי יתוב עלי, ולי הדברי ורברבני יבעון; ועל-מלכותי התקנת, ורבו יתירה הוספת לי:

³⁴כען אנה נבוכדנצר, משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא, די כל-מעבדוהי קשט, וארחתה דין; ודי מהלכין בגוה, יכל להשפלה: פ