Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) דניאל 6 Bible Online

דניאל 6 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

דניאל 6

¹ודריוש מדיא (מדאה), קבל מלכותא; כבר שנין שתין ותרתין:

²שפר קדם דריוש, והקים על-מלכותא, לאחשדרפניא מאה ועשרין; די להון בכל-מלכותא:

³ועלא מנהון סרכין תלתא, די דניאל חד-מנהון; די-להון אחשדרפניא אלין, יהבין להון טעמא, ומלכא לא-להוא נזק:

⁴אדין דניאל דנה, הוא מתנצח, על-סרכיא ואחשדרפניא; כל-קבל, די רוח יתירא בה, ומלכא עשית, להקמותה על-כל-מלכותא:

⁵אדין סרכיא ואחשדרפניא, הוו בעין עלה להשכחה לדניאל מצד מלכותא; וכל-עלה ושחיתה לא-יכלין להשכחה, כל-קבל די-מהימן הוא, וכל-שלו ושחיתה, לא השתכחת עלוהי:

⁶אדין גבריא אלך אמרין, די לא נהשכח לדניאל דנה כל-עלא; להן השכחנה עלוהי בדת אלהה: ס

⁷אדין סרכיא ואחשדרפניא אלן, הרגשו על-מלכא; וכן אמרין לה, דריוש מלכא לעלמין חיי:

⁸אתיעטו כל סרכי מלכותא, סגניא ואחשדרפניא הדבריא ופחותא, לקימה קים מלכא, ולתקפה אסר; די כל-די-יבעה בעו מן-כל-אלה ואנש עד-יומין תלתין, להן מנך מלכא, יתרמא לגב אריותא:

⁹כען מלכא, תקים אסרא ותרשם כתבא; די לא להשניה כדת-מדי ופרס די-לא תעדא:

¹⁰כל-קבל דנה; מלכא דריוש, רשם כתבא ואסרא:

¹¹ודניאל כדי ידע די-רשים כתבא על לביתה, וכוין פתיחן לה בעליתה, נגד ירושלם; וזמנין תלתה ביומא הוא ברך על-ברכוהי, ומצלא ומודא קדם אלהה, כל-קבל די-הוא עבד, מן-קדמת דנה: ס

¹²אדין גבריא אלך הרגשו, והשכחו לדניאל; בעא ומתחנן קדם אלהה:

¹³באדין קריבו ואמרין קדם-מלכא על-אסר מלכא, הלא אסר רשמת, די כל-אנש די-יבעה מן-כל-אלה ואנש עד-יומין תלתין, להן מנך מלכא, יתרמא לגוב אריותא; ענה מלכא ואמר, יציבא מלתא כדת-מדי ופרס די-לא תעדא:

¹⁴באדין ענו ואמרין קדם מלכא, די דניאל די מן-בני גלותא די יהוד, לא-שם עליך (עלך) מלכא טעם, ועל-אסרא די רשמת; וזמנין תלתה ביומא, בעא בעותה:

¹⁵אדין מלכא כדי מלתא שמע, שגיא באש עלוהי, ועל דניאל שם בל לשיזבותה; ועד מעלי שמשא, הוא משתדר להצלותה:

¹⁶באדין גבריא אלך, הרגשו על-מלכא; ואמרין למלכא, דע מלכא די-דת למדי ופרס, די-כל-אסר וקים די-מלכא יהקים לא להשניה:

¹⁷באדין מלכא אמר, והיתיו לדניאל, ורמו לגבא די אריותא; ענה מלכא ואמר לדניאל, אלהך, די אנתה (אנת) פלח-לה בתדירא, הוא ישיזבנך:

¹⁸והיתית אבן חדה, ושמת על-פם גבא; וחתמה מלכא בעזקתה, ובעזקת רברבנוהי, די לא-תשנא צבו בדניאל:

¹⁹אדין אזל מלכא להיכלה ובת טות, ודחון לא-הנעל קדמוהי; ושנתה נדת עלוהי:

²⁰באדין מלכא, בשפרפרא יקום בנגהא; ובהתבהלה, לגבא די-אריותא אזל:

²¹וכמקרבה לגבא, לדניאל, בקל עציב זעק; ענה מלכא ואמר לדניאל, דניאל עבד אלהא חיא, אלהך, די אנתה (אנת) פלח-לה בתדירא, היכל לשיזבותך מן-אריותא:

²²אדין דניאל, עם-מלכא מלל; מלכא לעלמין חיי:

²³אלהי שלח מלאכה, וסגר פם אריותא ולא חבלוני; כל-קבל, די קדמוהי זכו השתכחת לי, ואף קדמיך (קדמך) מלכא, חבולה לא עבדת:

²⁴באדין מלכא, שגיא טאב עלוהי, ולדניאל, אמר להנסקה מן-גבא; והסק דניאל מן-גבא, וכל-חבל לא-השתכח בה, די הימן באלהה:

²⁵ואמר מלכא, והיתיו גבריא אלך די-אכלו קרצוהי די דניאל, ולגב אריותא רמו, אנון בניהון ונשיהון; ולא-מטו לארעית גבא, עד די-שלטו בהון אריותא, וכל-גרמיהון הדקו:

²⁶באדין דריוש מלכא, כתב לכל-עממיא אמיא ולשניא די-דארין (דירין) בכל-ארעא שלמכון ישגא:

²⁷מן-קדמי שים טעם, די בכל-שלטן מלכותי, להון זאעין (זיעין) ודחלין, מן-קדם אלהה די-דניאל; די-הוא אלהא חיא, וקים לעלמין, ומלכותה די-לא תתחבל, ושלטנה עד-סופא:

²⁸משיזב ומצל, ועבד אתין ותמהין, בשמיא ובארעא; די שיזיב לדניאל, מן-יד אריותא:

²⁹ודניאל דנה, הצלח במלכות דריוש; ובמלכות כורש פרסיא (פרסאה): פ