Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) במדבר 11 Bible Online

במדבר 11 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

במדבר 11

¹ויהי העם כמתאננים, רע באזני יהוה; וישמע יהוה ויחר אפו, ותבער-בם אש יהוה, ותאכל בקצה המחנה:

²ויצעק העם אל-משה; ויתפלל משה אל-יהוה, ותשקע האש:

³ויקרא שם-המקום ההוא תבערה; כי-בערה בם אש יהוה:

⁴והאספסף אשר בקרבו, התאוו תאוה; וישבו ויבכו, גם בני ישראל, ויאמרו, מי יאכלנו בשר:

⁵זכרנו את-הדגה, אשר-נאכל במצרים חנם; את הקשאים, ואת האבטחים, ואת-החציר ואת-הבצלים ואת-השומים:

⁶ועתה נפשנו יבשה אין כל; בלתי אל-המן עינינו:

⁷והמן כזרע-גד הוא; ועינו כעין הבדלח:

⁸שטו העם ולקטו וטחנו ברחים, או דכו במדכה, ובשלו בפרור, ועשו אתו עגות; והיה טעמו, כטעם לשד השמן:

⁹וברדת הטל על-המחנה לילה; ירד המן עליו:

¹⁰וישמע משה את-העם, בכה למשפחתיו, איש לפתח אהלו; ויחר-אף יהוה מאד, ובעיני משה רע:

¹¹ויאמר משה אל-יהוה, למה הרעת לעבדך, ולמה לא-מצתי חן בעיניך; לשום, את-משא כל-העם הזה עלי:

¹²האנכי הריתי, את כל-העם הזה, אם-אנכי ילדתיהו; כי-תאמר אלי שאהו בחיקך, כאשר ישא האמן את-הינק, על האדמה, אשר נשבעת לאבתיו:

¹³מאין לי בשר, לתת לכל-העם הזה; כי-יבכו עלי לאמר, תנה-לנו בשר ונאכלה:

¹⁴לא-אוכל אנכי לבדי, לשאת את-כל-העם הזה; כי כבד ממני:

¹⁵ואם-ככה את-עשה לי, הרגני נא הרג, אם-מצאתי חן בעיניך; ואל-אראה ברעתי: פ

¹⁶ויאמר יהוה אל-משה, אספה-לי שבעים איש מזקני ישראל, אשר ידעת, כי-הם זקני העם ושטריו; ולקחת אתם אל-אהל מועד, והתיצבו שם עמך:

¹⁷וירדתי, ודברתי עמך שם, ואצלתי, מן-הרוח אשר עליך ושמתי עליהם; ונשאו אתך במשא העם, ולא-תשא אתה לבדך:

¹⁸ואל-העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר, כי בכיתם באזני יהוה לאמר, מי יאכלנו בשר, כי-טוב לנו במצרים; ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם:

¹⁹לא יום אחד תאכלון ולא יומים; ולא חמשה ימים, ולא עשרה ימים, ולא עשרים יום:

²⁰עד חדש ימים, עד אשר-יצא מאפכם, והיה לכם לזרא; יען, כי-מאסתם את-יהוה אשר בקרבכם, ותבכו לפניו לאמר, למה זה יצאנו ממצרים:

²¹ויאמר משה, שש-מאות אלף רגלי, העם אשר אנכי בקרבו; ואתה אמרת, בשר אתן להם, ואכלו חדש ימים:

²²הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם; אם את-כל-דגי הים יאסף להם ומצא להם: פ

²³ויאמר יהוה אל-משה, היד יהוה תקצר; עתה תראה היקרך דברי אם-לא:

²⁴ויצא משה, וידבר אל-העם, את דברי יהוה; ויאסף שבעים איש מזקני העם, ויעמד אתם סביבת האהל:

²⁵וירד יהוה בענן וידבר אליו, ויאצל, מן-הרוח אשר עליו, ויתן על-שבעים איש הזקנים; ויהי, כנוח עליהם הרוח, ויתנבאו ולא יספו:

²⁶וישארו שני-אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עליהם הרוח, והמה בכתבים, ולא יצאו האהלה; ויתנבאו במחנה:

²⁷וירץ הנער, ויגד למשה ויאמר; אלדד ומידד, מתנבאים במחנה:

²⁸ויען יהושע בן-נון, משרת משה מבחריו ויאמר; אדני משה כלאם:

²⁹ויאמר לו משה, המקנא אתה לי; ומי יתן כל-עם יהוה נביאים, כי-יתן יהוה את-רוחו עליהם:

³⁰ויאסף משה אל-המחנה; הוא וזקני ישראל:

³¹ורוח נסע מאת יהוה, ויגז שלוים מן-הים, ויטש על-המחנה כדרך יום כה, וכדרך יום כה, סביבות המחנה; וכאמתים על-פני הארץ:

³²ויקם העם כל-היום ההוא וכל-הלילה וכל יום המחרת, ויאספו את-השלו, הממעיט אסף עשרה חמרים; וישטחו להם שטוח, סביבות המחנה:

³³הבשר, עודנו בין שניהם, טרם יכרת; ואף יהוה חרה בעם, ויך יהוה בעם, מכה רבה מאד:

³⁴ויקרא את-שם-המקום ההוא קברות התאוה; כי-שם קברו, את-העם המתאוים:

³⁵מקברות התאוה נסעו העם חצרות; ויהיו בחצרות: פ