Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) במדבר 22 Bible Online

במדבר 22 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

במדבר 22

¹ויסעו בני ישראל; ויחנו בערבות מואב, מעבר לירדן ירחו: ס

²וירא בלק בן-צפור; את כל-אשר-עשה ישראל לאמרי:

³ויגר מואב מפני העם מאד כי רב-הוא; ויקץ מואב, מפני בני ישראל:

⁴ויאמר מואב אל-זקני מדין, עתה ילחכו הקהל את-כל-סביבתינו, כלחך השור, את ירק השדה; ובלק בן-צפור מלך למואב בעת ההוא:

⁵וישלח מלאכים אל-בלעם בן-בעור, פתורה אשר על-הנהר ארץ בני-עמו לקרא-לו; לאמר, הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את-עין הארץ, והוא ישב ממלי:

⁶ועתה לכה-נא ארה-לי את-העם הזה, כי-עצום הוא ממני, אולי אוכל נכה-בו, ואגרשנו מן-הארץ; כי ידעתי, את אשר-תברך מברך, ואשר תאר יואר:

⁷וילכו זקני מואב וזקני מדין, וקסמים בידם; ויבאו אל-בלעם, וידברו אליו דברי בלק:

⁸ויאמר אליהם, לינו פה הלילה, והשבתי אתכם דבר, כאשר ידבר יהוה אלי; וישבו שרי-מואב עם-בלעם:

⁹ויבא אלהים אל-בלעם; ויאמר מי האנשים האלה עמך:

¹⁰ויאמר בלעם אל-האלהים; בלק בן-צפר מלך מואב שלח אלי:

¹¹הנה העם היצא ממצרים, ויכס את-עין הארץ; עתה, לכה קבה-לי אתו, אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו:

¹²ויאמר אלהים אל-בלעם, לא תלך עמהם; לא תאר את-העם, כי ברוך הוא:

¹³ויקם בלעם בבקר, ויאמר אל-שרי בלק, לכו אל-ארצכם; כי מאן יהוה, לתתי להלך עמכם:

¹⁴ויקומו שרי מואב, ויבאו אל-בלק; ויאמרו, מאן בלעם הלך עמנו:

¹⁵ויסף עוד בלק; שלח שרים, רבים ונכבדים מאלה:

¹⁶ויבאו אל-בלעם; ויאמרו לו, כה אמר בלק בן-צפור, אל-נא תמנע מהלך אלי:

¹⁷כי-כבד אכבדך מאד, וכל אשר-תאמר אלי אעשה; ולכה-נא קבה-לי, את העם הזה:

¹⁸ויען בלעם, ויאמר אל-עבדי בלק, אם-יתן-לי בלק מלא ביתו כסף וזהב; לא אוכל, לעבר את-פי יהוה אלהי, לעשות קטנה או גדולה:

¹⁹ועתה, שבו נא בזה גם-אתם הלילה; ואדעה, מה-יסף יהוה דבר עמי:

²⁰ויבא אלהים אל-בלעם לילה, ויאמר לו, אם-לקרא לך באו האנשים, קום לך אתם; ואך, את-הדבר אשר-אדבר אליך אתו תעשה:

²¹ויקם בלעם בבקר, ויחבש את-אתנו; וילך עם-שרי מואב:

²²ויחר-אף אלהים כי-הולך הוא, ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו; והוא רכב על-אתנו, ושני נעריו עמו:

²³ותרא האתון את-מלאך יהוה נצב בדרך, וחרבו שלופה בידו, ותט האתון מן-הדרך, ותלך בשדה; ויך בלעם את-האתון, להטתה הדרך:

²⁴ויעמד מלאך יהוה, במשעול הכרמים; גדר מזה וגדר מזה:

²⁵ותרא האתון את-מלאך יהוה, ותלחץ אל-הקיר, ותלחץ את-רגל בלעם אל-הקיר; ויסף להכתה:

²⁶ויוסף מלאך-יהוה עבור; ויעמד במקום צר, אשר אין-דרך לנטות ימין ושמאול:

²⁷ותרא האתון את-מלאך יהוה, ותרבץ תחת בלעם; ויחר-אף בלעם, ויך את-האתון במקל:

²⁸ויפתח יהוה את-פי האתון; ותאמר לבלעם מה-עשיתי לך, כי הכיתני, זה שלש רגלים:

²⁹ויאמר בלעם לאתון, כי התעללת בי; לו יש-חרב בידי, כי עתה הרגתיך:

³⁰ותאמר האתון אל-בלעם, הלוא אנכי אתנך אשר-רכבת עלי, מעודך עד-היום הזה, ההסכן הסכנתי, לעשות לך כה; ויאמר לא:

³¹ויגל יהוה את-עיני בלעם, וירא את-מלאך יהוה נצב בדרך, וחרבו שלפה בידו; ויקד וישתחו לאפיו:

³²ויאמר אליו מלאך יהוה, על-מה, הכית את-אתנך, זה שלוש רגלים; הנה אנכי יצאתי לשטן, כי-ירט הדרך לנגדי:

³³ותראני האתון, ותט לפני, זה שלש רגלים; אולי נטתה מפני, כי עתה גם-אתכה הרגתי ואותה החייתי:

³⁴ויאמר בלעם אל-מלאך יהוה חטאתי, כי לא ידעתי, כי אתה נצב לקראתי בדרך; ועתה אם-רע בעיניך אשובה לי:

³⁵ויאמר מלאך יהוה אל-בלעם, לך עם-האנשים, ואפס, את-הדבר אשר-אדבר אליך אתו תדבר; וילך בלעם עם-שרי בלק:

³⁶וישמע בלק כי בא בלעם; ויצא לקראתו אל-עיר מואב, אשר על-גבול ארנן, אשר בקצה הגבול:

³⁷ויאמר בלק אל-בלעם, הלא שלח שלחתי אליך לקרא-לך, למה לא-הלכת אלי; האמנם, לא אוכל כבדך:

³⁸ויאמר בלעם אל-בלק, הנה-באתי אליך, עתה היכול אוכל דבר מאומה; הדבר, אשר ישים אלהים בפי אתו אדבר:

³⁹וילך בלעם עם-בלק; ויבאו קרית חצות:

⁴⁰ויזבח בלק בקר וצאן; וישלח לבלעם, ולשרים אשר אתו:

⁴¹ויהי בבקר, ויקח בלק את-בלעם, ויעלהו במות בעל; וירא משם קצה העם: