Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) הבשורה על-פי מתי 21 Bible Online

הבשורה על-פי מתי 21 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

הבשורה על-פי מתי 21

¹כאשר התקרבו לירושלים ובאו אל בית-פגי, אל הר הזיתים, שלח ישוע שני תלמידים

²באמרו להם: "לכו אל הכפר אשר ממולכם ומיד תמצאו אתון קשורה ועיר אתה. התירו אותם והביאו אלי.

³ואם מישהו יאמר לכם דבר, תאמרו 'האדון זקוק להם' ומיד ישלח אותם."

⁴כל זה קרה כדי שיתקים דבר הנביא:

⁵"אמרו לבת-ציון: הנה מלכך יבוא לך, עני ורכב על-חמור ועל-עיר בן-אתנות."

⁶התלמידים הלכו ועשו כמצות ישוע.

⁷הם הביאו את האתון ואת העיר ולאחר ששמו עליהם את בגדיהם הוא ישב עליהם.

⁸רבים מן ההמון פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפים מן העצים ושטחו אותם על הדרך.

⁹והמון העם שהלכו לפניו ואחריו קראו: "הושע-נא לבן-דוד! ברוך הבא בשם יהוה! הושע-נא במרומים!"

¹⁰בהכנסו לירושלים המתה כל העיר והכל שאלו: "מי הוא זה?"

¹¹השיבו המוני העם: "זה הנביא ישוע מנצרת אשר בגליל."

¹²ישוע נכנס לבית המקדש וגרש את כל המוכרים והקונים בבית המקדש והפך את שלחנות מחליפי-הכספים ואת כסאות מוכרי היונים.

¹³אמר להם: "הן כתוב, 'ביתי בית-תפלה יקרא', אך אתם הופכים אותו למערת פריצים."

¹⁴נגשו אליו עורים ופסחים בבית המקדש והוא רפא אותם.

¹⁵כראות ראשי הכהנים והסופרים את הנפלאות אשר עשה ואת הילדים הצועקים במקדש, "הושע-נא לבן-דוד!", נתמלאו כעס

¹⁶ואמרו לו: "אתה שומע מה שאלה אומרים?" השיב להם ישוע: "כן, האם מעודכם לא קראתם, 'מפי עוללים ויונקים יסדת עז'?"

¹⁷לאחר מכן עזב אותם ויצא אל מחוץ לעיר, אל בית עניה, ולן שם.

¹⁸בבקר שב אל העיר והוא רעב.

¹⁹כשראה עץ תאנה אחד בדרך התקרב אליו ולא מצא בו מאומה מלבד עלים. אמר אליו: "מעתה לא יהיה ממך פרי לעולם!" ובו ברגע התיבש עץ התאנה.

²⁰כראותם זאת תמהו התלמידים ואמרו: "איך יבש עץ התאנה פתאום?"

²¹השיב להם ישוע: "אמן אומר אני לכם, אם יש לכם אמונה ואינכם מפקפקים, לא רק כמעשה התאנה הזאת תעשו, אלא גם אם תגידו להר הזה 'העקר והזרק לתוך הים', יתקים הדבר.

²²וכל מה שתבקשו בתפלה ואתם מאמינים תקבלוהו."

²³כשנכנס לבית המקדש ולמד שם נגשו אליו ראשי הכהנים וזקני העם ושאלו: "באיזו סמכות אתה עושה את הדברים האלה ומי נתן לך את הסמכות הזאת?"

²⁴השיב ישוע ואמר להם: "גם אני אשאל אתכם דבר אחד אשר אם תגידו לי אותו, גם אני אגיד לכם באיזו סמכות אני עושה את הדברים האלה.

²⁵טבילת יוחנן מאין היתה, מן השמים או מבני אדם?" אז חשבו בלבבם:

²⁶"אם נאמר 'מן השמים', יאמר לנו 'אם כן מדוע לא האמנתם לו?' ואם נאמר 'מבני אדם', חוששים אנו מן העם, כי כלם חושבים את יוחנן לנביא."

²⁷השיבו ואמרו לישוע: "אין אנו יודעים." אמר להם: "גם אני לא אמר לכם באיזו סמכות אני עושה את הדברים האלה."

²⁸"אבל מה דעתכם: לאיש היו שני בנים. הוא נגש אל הראשון ואמר, 'בני, לך לעבד היום בכרם'.

²⁹השיב הראשון, 'אינני רוצה', אבל לאחר מכן התחרט והלך.

³⁰נגש אל השני ואמר לו אותו דבר. השיב השני, 'כן, אדוני' ולא הלך.

³¹מי משניהם עשה את רצון האב?" השיבו: "הראשון." אמר להם ישוע: "אמן. אומר אני לכם, המוכסים והזונות יבואו לפניכם למלכות האלהים,

³²כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה ולא האמנתם לו, אבל המוכסים והזונות האמינו לו. אתם לעמת זאת ראיתם ולא חזרתם בכם אחרי כן להאמין לו."

³³"שמעו משל אחר: איש בעל אחזה נטע כרם. הוא גדר אותו מסביב, חצב בו יקב ובנה מגדל, ולאחר שהחכיר אותו לכורמים נסע.

³⁴בהגיע עת הבציר שלח את עבדיו אל הכורמים לקבל את הפרי שלו.

³⁵תפסו הכורמים את עבדיו, את זה הלקו, את זה הרגו ואת זה סקלו.

³⁶הוסיף ושלח עבדים אחרים, רבים מן הראשונים, וגם להם עשו כך.

³⁷לבסוף שלח אליהם את בנו באמרו, 'את בני יכבדו'.

³⁸כשראו הכורמים את הבן אמרו איש אל רעהו, 'זה היורש, בואו נהרג אותו ונקח לנו את נחלתו'.

³⁹הם תפסו אותו, גרשוהו אל מחוץ לכרם והרגוהו.

⁴⁰ובכן, כשיבוא בעל הכרם מה יעשה לכורמים ההם?"

⁴¹השיבו לו: "השמד ישמיד את הרשעים ההם, ואת הכרם יחכיר לכורמים אחרים אשר ישיבו לו את הפרי בעתו."

⁴²אמר להם ישוע: "האם לא קראתם בכתובים, 'אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה; מאת יהוה היתה זאת, היא נפלאת בעינינו'?

⁴³על כן אני אומר לכם כי תלקח מכם מלכות האלהים ותנתן לגוי אשר יפיק את פריה.

⁴⁴והנופל על האבן הזאת ישבר לרסיסים, וכל מי שתפל עליו תכתש אותו."

⁴⁵כאשר שמעו ראשי הכהנים והפרושים את משליו הבינו כי עליהם הוא מדבר.

⁴⁶הם בקשו לתפס אותו, אבל חששו מפני המוני העם, שכן אלה חשבוהו לנביא.