Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) דברים 32 Bible Online

דברים 32 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

דברים 32

¹האזינו השמים ואדברה; ותשמע הארץ אמרי-פי:

²יערף כמטר לקחי, תזל כטל אמרתי; כשעירם עלי-דשא, וכרביבים עלי-עשב:

³כי שם יהוה אקרא; הבו גדל לאלהינו:

⁴הצור תמים פעלו, כי כל-דרכיו משפט; אל אמונה ואין עול, צדיק וישר הוא:

⁵שחת לו לא בניו מומם; דור עקש ופתלתל:

⁶ה-ליהוה תגמלו-זאת, עם נבל ולא חכם; הלוא-הוא אביך קנך, הוא עשך ויכננך:

⁷זכר ימות עולם, בינו שנות דור-ודור; שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך:

⁸בהנחל עליון גוים, בהפרידו בני אדם; יצב גבלת עמים, למספר בני ישראל:

⁹כי חלק יהוה עמו; יעקב חבל נחלתו:

¹⁰ימצאהו בארץ מדבר, ובתהו ילל ישמן; יסבבנהו יבוננהו, יצרנהו כאישון עינו:

¹¹כנשר יעיר קנו, על-גוזליו ירחף; יפרש כנפיו יקחהו, ישאהו על-אברתו:

¹²יהוה בדד ינחנו; ואין עמו אל נכר:

¹³ירכבהו על-במותי (במתי) ארץ, ויאכל תנובת שדי; וינקהו דבש מסלע, ושמן מחלמיש צור:

¹⁴חמאת בקר וחלב צאן, עם-חלב כרים ואילים בני-בשן ועתודים, עם-חלב כליות חטה; ודם-ענב תשתה-חמר:

¹⁵וישמן ישרון ויבעט, שמנת עבית כשית; ויטש אלוה עשהו, וינבל צור ישעתו:

¹⁶יקנאהו בזרים; בתועבת יכעיסהו:

¹⁷יזבחו, לשדים לא אלה, אלהים לא ידעום; חדשים מקרב באו, לא שערום אבתיכם:

¹⁸צור ילדך תשי; ותשכח אל מחללך:

¹⁹וירא יהוה וינאץ; מכעס בניו ובנתיו:

²⁰ויאמר, אסתירה פני מהם, אראה מה אחריתם; כי דור תהפכת המה, בנים לא-אמן בם:

²¹הם קנאוני בלא-אל, כעסוני בהבליהם; ואני אקניאם בלא-עם, בגוי נבל אכעיסם:

²²כי-אש קדחה באפי, ותיקד עד-שאול תחתית; ותאכל ארץ ויבלה, ותלהט מוסדי הרים:

²³אספה עלימו רעות; חצי אכלה-בם:

²⁴מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי; ושן-בהמות אשלח-בם, עם-חמת זחלי עפר:

²⁵מחוץ תשכל-חרב, ומחדרים אימה; גם-בחור גם-בתולה, יונק עם-איש שיבה:

²⁶אמרתי אפאיהם; אשביתה מאנוש זכרם:

²⁷לולי, כעס אויב אגור, פן-ינכרו צרימו; פן-יאמרו ידינו רמה, ולא יהוה פעל כל-זאת:

²⁸כי-גוי אבד עצות המה; ואין בהם תבונה:

²⁹לו חכמו ישכילו זאת; יבינו לאחריתם:

³⁰איכה ירדף אחד אלף, ושנים יניסו רבבה; אם-לא כי-צורם מכרם, ויהוה הסגירם:

³¹כי לא כצורנו צורם; ואיבינו פלילים:

³²כי-מגפן סדם גפנם, ומשדמת עמרה; ענבמו ענבי-רוש, אשכלת מררת למו:

³³חמת תנינם יינם; וראש פתנים אכזר:

³⁴הלא-הוא כמס עמדי; חתם באוצרתי:

³⁵לי נקם ושלם, לעת תמוט רגלם; כי קרוב יום אידם, וחש עתדת למו:

³⁶כי-ידין יהוה עמו, ועל-עבדיו יתנחם; כי יראה כי-אזלת יד, ואפס עצור ועזוב:

³⁷ואמר אי אלהימו; צור חסיו בו:

³⁸אשר חלב זבחימו יאכלו, ישתו יין נסיכם; יקומו ויעזרכם, יהי עליכם סתרה:

³⁹ראו עתה, כי אני אני הוא, ואין אלהים עמדי; אני אמית ואחיה, מחצתי ואני ארפא, ואין מידי מציל:

⁴⁰כי-אשא אל-שמים ידי; ואמרתי חי אנכי לעלם:

⁴¹אם-שנותי ברק חרבי, ותאחז במשפט ידי; אשיב נקם לצרי, ולמשנאי אשלם:

⁴²אשכיר חצי מדם, וחרבי תאכל בשר; מדם חלל ושביה, מראש פרעות אויב:

⁴³הרנינו גוים עמו, כי דם-עבדיו יקום; ונקם ישיב לצריו, וכפר אדמתו עמו: פ

⁴⁴ויבא משה, וידבר את-כל-דברי השירה-הזאת באזני העם; הוא והושע בן-נון:

⁴⁵ויכל משה, לדבר את-כל-הדברים האלה אל-כל-ישראל:

⁴⁶ויאמר אלהם שימו לבבכם, לכל-הדברים, אשר אנכי מעיד בכם היום; אשר תצום את-בניכם, לשמר לעשות, את-כל-דברי התורה הזאת:

⁴⁷כי לא-דבר רק הוא מכם, כי-הוא חייכם; ובדבר הזה, תאריכו ימים על-האדמה, אשר אתם עברים את-הירדן שמה לרשתה: פ

⁴⁸וידבר יהוה אל-משה, בעצם היום הזה לאמר:

⁴⁹עלה אל-הר העברים הזה הר-נבו, אשר בארץ מואב, אשר על-פני ירחו; וראה את-ארץ כנען, אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה:

⁵⁰ומת, בהר אשר אתה עלה שמה, והאסף אל-עמיך; כאשר-מת אהרן אחיך בהר ההר, ויאסף אל-עמיו:

⁵¹על אשר מעלתם בי, בתוך בני ישראל, במי-מריבת קדש מדבר-צן; על אשר לא-קדשתם אותי, בתוך בני ישראל:

⁵²כי מנגד תראה את-הארץ; ושמה לא תבוא, אל-הארץ אשר-אני נתן לבני ישראל: פ