Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) הבשורה על-פי יוחנן 11 Bible Online

הבשורה על-פי יוחנן 11 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

הבשורה על-פי יוחנן 11

¹מעשה בחולה אחד, אלעזר מבית עניה, מן הכפר שגרו בו מרים ומרתא אחותה.

²מרים היא אשר משחה את האדון בשמן בשם ונגבה את רגליו בשערותיה. אחיה אלעזר הוא שחלה.

³שלחו האחיות להגיד לישוע: "אדוננו, ראה נא, זה שאהוב עליך חולה."

⁴שמע ישוע ואמר: "המחלה הזאת איננה למות, אלא לכבוד אלהים, כדי שיכבד בה בן-האלהים."

⁵ישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת אלעזר.

⁶כאשר שמע כי חלה, שהה עוד יומים באותו מקום.

⁷אחרי כן אמר לתלמידיו: "בואו נחזר לארץ יהודה."

⁸אמרו לו התלמידים: "רבי, לא מכבר בקשו לרגם אותך ואתה חוזר לשם?"

⁹השיב ישוע: "הרי שתים-עשרה שעות ליום. המתהלך ביום איננו נכשל, כי רואה הוא את אור העולם הזה.

¹⁰אבל המתהלך בלילה נכשל, כי האור איננו בו."

¹¹אחרי שאמר זאת הוסיף: "אלעזר ידידנו נרדם, אך אני הולך להעיר אותו."

¹²אמרו לו התלמידים: "אם נרדם, אזי ירפא."

¹³ישוע דבר על מותו, אלא שהם חשבו כי דבר על תרדמת השנה.

¹⁴אז אמר להם ישוע במפרש: "אלעזר מת.

¹⁵ואשר לכם, אני שמח שלא הייתי שם - למען תאמינו. אך בואו נלך אליו."

¹⁶תאמא, הנקרא דידימוס, אמר לחבריו התלמידים: "נלך נא גם אנחנו כדי שנמות אתו."

¹⁷כאשר בא ישוע, מצא שכבר ארבעה ימים הוא בקבר.

¹⁸בית עניה היתה מרחקת מירושלים כשלשה קילומטרים,

¹⁹ורבים באו אל מרתא ומרים לנחם אותן על אחיהן.

²⁰כשמע מרתא שישוע בא הלכה לקראתו, ואלו מרים ישבה בבית.

²¹אמרה מרתא לישוע: "אדוני, לו היית פה, לא היה אחי מת.

²²אבל גם עכשו יודעת אני שכל מה שתבקש מאלהים, אלהים יתן לך."

²³אמר לה ישוע: "אחיך יקום."

²⁴השיבה לו מרתא: "אני יודעת שהוא יקום בתחיה ביום האחרון."

²⁵אמר לה ישוע: "אני התחיה והחיים. המאמין בי יחיה גם אם ימות.

²⁶וכל מי שחי ומאמין בי לא ימות לעולם. האם מאמינה את בזה?"

²⁷אמרה לו: "כן, אדוני, אני מאמינה שאתה המשיח בן-האלהים שבא אל העולם."

²⁸אחרי שאמרה זאת הלכה וקראה למרים אחותה בסתר. אמרה לה: "רבנו הגיע, הוא קורא לך."

²⁹היא שמעה, מהרה לקום ובאה אליו.

³⁰ישוע טרם נכנס לכפר, כי היה עוד במקום שפגשה אותו מרתא.

³¹אלה שהיו אצל מרים בבית ונחמו אותה, כשראו כי מהרה לקום ולצאת, הלכו אחריה בחשבם שהיא הולכת לקבר לבכות שם.

³²בהגיעה אל המקום שהיה בו ישוע, נפלה מרים לרגליו ואמרה לו: "אדוני, לו היית פה, לא היה אחי מת."

³³כראותו אותה בוכיה, והאנשים שבאו אתה בוכים גם הם, נסערה רוחו של ישוע והוא והזדעזע.

³⁴הוא שאל: "איפה הנחתם אותו?" השיבו לו: "אדון, בוא וראה."

³⁵בכה ישוע.

³⁶הגיבו ואמרו: "ראו עד כמה אהב אותו!"

³⁷אך כמה מהם אמרו: "הפוקח עיני עור האם לא היה יכול גם למנע את מותו של האיש הזה?"

³⁸ואז ישוע, נפשו שוב סוערת בקרבו, נגש אל מערת הקבר המכסה אבן.

³⁹אמר ישוע: "הסירו את האבן!" אמרה לו מרתא אחותו של המת: "אדוני, הריהו כבר מעלה ריח, כי עברו ארבעה ימים."

⁴⁰השיב לה ישוע: "הלא אמרתי לך שאם תאמיני תראי את כבוד האלהים."

⁴¹הם הסירו את האבן וישוע נשא את עיניו למרום ואמר: "אבי, אודך כי שמעתני.

⁴²ידעתי כי תמיד שומע אתה אותי, ורק למען העם העומד מסביב אמרתי זאת, שיאמינו כי אתה שלחתני.

⁴³לאחר שאמר את הדבר הזה, קרא בקול גדול: "אלעזר, צא החוצה!"

⁴⁴יצא המת כשרגליו וידיו כרוכות בתכריכים ופניו עטופות במטפחת. אמר להם ישוע: "התירו אותו והניחו לו ללכת."

⁴⁵רבים מאלה שבאו אל מרים האמינו בו כראותם את אשר עשה.

⁴⁶אך מקצתם הלכו אל הפרושים וספרו להם מה שעשה ישוע.

⁴⁷כנסו ראשי הכהנים והפרושים את הסנהדרין. אמרו: "מה נעשה? הרי האיש הזה עושה אותות רבים!

⁴⁸אם נניח לו כך, הכל יאמינו בו והרומאים יבואו ויחריבו את מקומנו ואת אמתנו."

⁴⁹קיפא, שהיה אחד מהם והוא הכהן הגדול באותה שנה, אמר להם: "אין אתם יודעים כלום,

⁵⁰אף אינכם מבינים שכדאי לנו כי איש אחד ימות בעד העם ולא תאבד כל האמה כלה."

⁵¹לא מלבו אמר זאת, אלא שבהיותו כהן גדול באותה שנה התנבא כי ישוע עתיד למות בעד האמה;

⁵²ולא רק בעד האמה, אלא גם כדי שיקבץ לאחד את נפוצות בני-האלהים.

⁵³מאותו יום גמרו אמר להמית אותו.

⁵⁴לכן לא הוסיף ישוע להתהלך בגלוי ביהודה. הוא הלך משם אל אזור קרוב למדבר, לעיר הנקראת אפרים, וגר שם עם תלמידיו.

⁵⁵ימי הפסח קרבו ורבים מתושבי הארץ עלו לירושלים לפני הפסח כדי להטהר.

⁵⁶הם חפשו את ישוע, ובהיותם בבית המקדש שאלו איש את רעהו: "מה דעתך, האם יבוא לחג או לא?"

⁵⁷וראשי הכהנים והפרושים גזרו שאם ידע איש את מקום המצאו יודיע על כך כדי שיתפשוהו.