Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) מעשי השליחים 16 Bible Online

מעשי השליחים 16 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

מעשי השליחים 16

¹הוא בא אל דרבי ואל ליסטרה. היה שם תלמיד אחד, טימותיאוס שמו, בן לאשה יהודיה מאמינה ולאב יוני,

²ושם טוב לו בין האחים אשר בליסטרה ובאיקוניון.

³אתו רצה שאול לצאת לדרך. הוא לקח אותו ובגלל היהודים שהיו במקומות ההם מל אותו, שכן הכל ידעו שאביו יוני.

⁴הם עברו בערים ומסרו להם שיש לשמר את ההלכות שפסקו השליחים והזקנים בירושלים.

⁵אז התחזקו הקהלות באמונה ומספר המאמינים גדל מיום ליום.

⁶הם עברו באזור פריגיה וגלטיה, כי רוח הקדש מנעה אותם מלהשמיע את דבר אלהים באסיה.

⁷כשבאו אל מיסיה נסו ללכת אל ביתיניה, אך רוח ישוע לא הניחה להם.

⁸לפיכך עברו ליד מיסיה וירדו אל טרואס.

⁹בלילה נראה חזון אל שאול: איש מקדוני אחד נראה עומד ומבקש ממנו, 'עבר אל מקדוניה ועזר לנו.'

¹⁰מיד לאחר שראה את החזון השתדלנו לצאת אל מקדוניה, כי הבנו שאלהים קורא לנו לבשר להם את הבשורה.

¹¹הפלגנו מטרואס ושטנו בנתיב ישר אל סמותרקיה, ולמחרת אל נפוליס;

¹²משם אל פיליפי, עיר בחבל הראשון של מקדוניה ומושבה רומית. בעיר הזאת היינו כמה ימים.

¹³ביום השבת יצאנו דרך שער העיר אל שפת נהר, אל מקום שחשבנוהו למקום תפלה, וישבנו ודברנו אל הנשים הנאספות.

¹⁴היתה שם אשה אחת יראת אלהים, לידיה שמה, מוכרת ארגמן מן העיר תיאטירה. היא שמעה והאדון פתח את לבה להקשיב אל דברי שאול.

¹⁵אחרי שנטבלה היא ובני ביתה, פנתה בבקשה: "אם ראיתם אותי נאמנה לאדון, בואו נא לביתי להתאכסן בו." והיא שכנעה אותנו.

¹⁶כשהלכנו פעם למקום התפלה פגשנו נערה אחת אחוזת רוח נחוש, שעשתה הון רב לאדוניה בנחוש העתיד.

¹⁷אותה נערה הלכה אחרי שאול ואחרינו וקראה: "האנשים האלה עבדי אל עליון והם מכריזים לכם דרך ישועה!"

¹⁸כך עשתה ימים רבים. מאחר שזה הטריד מאד את שאול, פנה אל הרוח ואמר: "אני מצוה עליך בשם ישוע המשיח, צאי ממנה!" באותה שעה יצאה הרוח.

¹⁹ראו אדוני הנערה כי אבדה תקותם לעשות רוחים, תפסו את שאול ואת סילא וסחבו אותם אל ככר העיר להעמידם לפני השלטונות.

²⁰כשהביאו אותם אל השרים אמרו: "האנשים האלה מעוררים אנדרלמוסיה בעירנו. יהודים הם,

²¹ומלמדים מנהגים שאסור לנו לקבלם ואסור לנו לעשותם, שכן רומים אנחנו."

²²אז קם עליהם ההמון כאיש אחד והשרים קרעו את בגדיהם מעליהם וצוו להלקותם.

²³אחרי שהלקו אותם מלקות רבות השליכו אותם לכלא וצוו על הסוהר לשמרם היטב.

²⁴עם קבלת הפקדה השליך אותם אל הכלא הפנימי ואת רגליהם סגר בסד.

²⁵בחצות הלילה, בשעה ששאול וסילא התפללו ושרו שירי הלל לאלהים והאסירים מקשיבים להם,

²⁶היתה פתאום רעידת אדמה חזקה עד כדי כך שיסודות בית הסהר הזדעזעו, ובבת אחת נפתחו כל הדלתות וכל השרשרות נתקו.

²⁷הסוהר התעורר משנתו וכשראה כי דלתות הכלא פתוחות שלף את חרבו ועמד להרג את עצמו, בחשבו שהאסירים ברחו.

²⁸אך שאול קרא בקול גדול ואמר: "אל תעשה שום רע לעצמך; כלנו פה!"

²⁹הסוהר בקש שיעלו אור ומהר פנימה, וברעדה נפל לרגלי שאול וסילא.

³⁰כאשר הוציא אותם אמר: "רבותי, מה עלי לעשות כדי להושע?"

³¹השיבו ואמרו: "האמן באדון ישוע ותושע אתה ובני ביתך."

³²הם השמיעו לו את דבר האדון, ולכל אשר היו אתו בביתו.

³³באותה שעת לילה לקח אותם ורחץ את חבורותיהם, ומיד נטבל הוא וכל בני ביתו.

³⁴הוא העלה אותם אל ביתו, ערך שלחן לפניהם ושמח מאד עם כל בני ביתו כי שהאמין באלהים.

³⁵בבקר שלחו השרים את השוטרים לומר לסוהר: "שחרר את האנשים ההם".

³⁶אמר הסוהר את הדברים האלה לשאול: "השרים שלחו לשחרר אתכם. על כן צאו עכשו ולכו לשלום."

³⁷אך שאול אמר להם: "הלקו אותנו בפמבי בלא משפט, אף כי אזרחים רומיים אנחנו; השליכו אותנו לכלא ועכשו הם רוצים לגרש אותנו בחשאי?! לא ולא! שיבואו בעצמם ויוציאו אותנו!"

³⁸מסרו השוטרים את הדברים האלה לשרים, וכאשר הללו שמעו שהם אזרחים רומיים החלו לפחד.

³⁹באו השרים ודברו על לבם; אחרי כן הוציאו אותם ובקשו מהם לצאת מן העיר.

⁴⁰הם יצאו מן הכלא ובאו לביתה של לידיה, ולאחר שראו את האחים ועודדו אותם הלכו לדרכם.