Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) מעשי השליחים 2 Bible Online

מעשי השליחים 2 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

מעשי השליחים 2

¹ביום מלאת שבעת השבועות היו כלם יחדיו.

²פתאום היה קול מן השמים, כקול משב רוח עזה, והוא מלא את כל הבית אשר ישבו בו.

³אז הופיעו לנגד עיניהם לשונות כלהבות אש, שהתפזרו ונחו אחת אחת על כל אחד מהם.

⁴וכלם נמלאו רוח הקדש והחלו לדבר בלשונות אחרות כפי שנתנה להם הרוח לדבר.

⁵בירושלים התגוררו יהודים יראי אלהים מכל עם ועם אשר תחת השמים.

⁶כאשר נשמע הקול הזה התקהלו עם רב וכלם נבוכו, שכן כל איש שמע אותם מדברים בשפתו שלו.

⁷הם נתמלאו תמהון ופליאה ואמרו: "הרי כל המדברים האלה גליליים,

⁸ואיך כל אחד מאתנו שומע בשפת מולדתו?

⁹פרתים אנחנו ומדים, עילמים ותושבי ארם נהרים, תושבי יהודה וקפדוקיה ופונטוס ואסיה,

¹⁰פריגיה ופמפיליה, מצרים ומחוזות לוב הסמוכים לקירניה, תושבי רומא המתגוררים כאן,

¹¹יהודים וגרים, כרתיים וערבים - והנה אנחנו שומעים אותם מספרים בלשונותינו את גדלות האלהים!"

¹²הכל השתוממו ונבוכו. אמרו זה אל זה: "מה זה צריך להיות?"

¹³אבל אחרים לעגו ואמרו: "מלאי יין הם."

¹⁴עמד כיפא עם האחד-עשר, נשא קולו ודבר אליהם: "אנשים יהודים, וכל יושבי ירושלים. זאת דעו לכם והקשיבו לדברי:

¹⁵האנשים האלה אינם שכורים, כמו שאתם סבורים, שכן השעה תשע בבקר;

¹⁶אלא שזה הדבר שנאמר על-ידי יואל הנביא:

¹⁷'והיה באחרית הימים, נאם אלהים, אשפוך את-רוחי על-כל-בשר ונבאו בניכם ובנותיכם; בחוריכם חזיונות יראו וזקניכם חלמות יחלמון.

¹⁸וגם על עבדי ועל שפחותי בימים ההמה אשפך את-רוחי ונבאו.

¹⁹ונתתי מופתים בשמים ממעל ואותות בארץ מתחת, דם ואש ותמרות עשן.

²⁰השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא.

²¹והיה כל אשר-יקרא בשם יהוה ימלט.'

²²אנשי ישראל, שמעו את הדברים האלה: ישוע מנצרת, איש שנתאשר לכם מטעם אלהים בגבורות ובנסים ובאותות אשר האלהים עשה על-ידיו בתוככם, כפי שאתם עצמכם יודעים;

²³הוא שהסגר על-פי עצת אלהים הנחרצה וידיעתו-מראש - אותו לקחתם ובידי רשעים צלבתם והרגתם.

²⁴ואלהים הקימו לתחיה בהתירו את חבלי המות, שכן המות לא היה יכול לעצר אותו.

²⁵הן דוד אומר עליו: 'שויתי יהוה לנגדי תמיד, כי מימיני בל-אמוט.

²⁶לכן שמח לבי ויגל כבודי, אף-בשרי ישכן לבטח,

²⁷כי לא-תעזב נפשי לשאול, לא-תתן חסידיך לראות שחת.

²⁸תודיעני ארח חיים, שבע שמחות את-פניך.'

²⁹אנשים אחים, אפשר לומר לכם בבטחון על דוד אבינו, שהוא מת וגם נקבר וקברו נמצא עמנו עד היום הזה.

³⁰מכיון שהיה נביא וידע כי אלהים נשבע לו שבועה להושיב מפרי חלציו על כסאו,

³¹בחזותו מראש דבר על תחית המשיח - שלא נעזבה לשאול נפשו ובשרו לא ראה שחת.

³²את ישוע זה הקים אלהים לתחיה ועל זאת אנחנו כלנו עדים.

³³ולאחר שנשא אל ימין האלהים וקבל מאת האב את רוח הקדש המבטחת, שפך אותה כפי שאתם רואים וגם שומעים.

³⁴הרי דוד לא עלה השמימה, אלא שהוא אומר:

³⁵'נאם יהוה לאדני, שב לימיני עד אשית אויביך הדם לרגליך.'

³⁶לכן ידע נא כל בית ישראל בברור, שאלהים שם לאדון ולמשיח את ישוע זה אשר אתם צלבתם."

³⁷כשמעם התעצבו מאד בלבם ואמרו לכיפא ולשאר השליחים: "אנשים אחים, מה עלינו לעשות?"

³⁸אמר להם כיפא: "שובו בתשובה והטבלו איש איש מכם בשם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם, ותקבלו את מתנת רוח הקדש;

³⁹כי לכם ההבטחה ולבניכם ולכל הרחוקים, לכל אשר יקרא להם אדני אלהינו."

⁴⁰גם במלים רבות אחרות העיד בהם והאיץ בהם באמרו: "המלטו מן הדור הסורר הזה!"

⁴¹אלה שקבלו ברצון את דברו נטבלו, ובאותו יום נוספו כשלשת אלפים נפשות.

⁴²הם היו שוקדים על תורת השליחים, על ההתחברות, על בציעת הלחם ועל התפלות.

⁴³כל נפש נתמלאה יראה ומופתים ואותות רבים עשו השליחים.

⁴⁴כל המאמינים היו יחדיו ובכל אשר היה להם היו שתפים.

⁴⁵הם מכרו את אחזותיהם ואת רכושם וחלקו אותם לכל, לכל איש כפי צרכו.

⁴⁶יום יום התמידו להיות לב אחד בבית המקדש והיו בוצעים את הלחם בבתיהם, אוכלים את מזונם בשמחה ובתם לב

⁴⁷ומשבחים את אלהים. הם מצאו חן בעיני כל העם, והאדון הוסיף עליהם יום יום את הנושעים.