Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) מעשי השליחים 20 Bible Online

מעשי השליחים 20 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

מעשי השליחים 20

¹אחרי שפסקה המהומה קרא שאול לתלמידים ועודד אותם. הוא נפרד מהם ויצא לדרכו אל מקדוניה.

²לאחר שעבר באזורים ההם ועודד את התלמידים בדברי עדוד רבים, בא ליון

³וישב שם שלושה חדשים. כשעמד להפליג לסוריה התנכלו יהודי המקום להרע לו, לפיכך החליט לשוב דרך מקדוניה.

⁴נלוו אליו סופטרוס בן-פירוס איש בראה, אריסטרכוס וסקונדוס התסלוניקים, גיוס הדרבי, טימותיאוס, וטיכיקוס וטרופימוס אנשי אסיה.

⁵הללו הלכו לפנינו וחכו לנו בטרואס.

⁶אנחנו הפלגנו מפיליפי אחרי ימי חג המצות ובאנו אליהם לטרואס כעבור חמשה ימים. שם נשארנו שבעה ימים.

⁷בראשון בשבוע נאספנו לבצע לחם. שאול, שעמד לצאת למחרת, דבר אליהם והאריך את דברו עד חצות.

⁸מנורות רבות היו בעליה שנאספנו בה.

⁹ובחור אחד, אוטיכוס שמו, ישב על אדן החלון כשהוא שוקע בתרדמה עמקה. כשהאריך שאול את דברו גברה עליו התרדמה ונפל מן הקומה השלישית למטה. הם הרימו אותו מת.

¹⁰אבל שאול ירד, גהר עליו וחבקו בידיו. "אל תבהלו", אמר, "נשמתו בו."

¹¹הוא עלה, בצע את הלחם ואכל. לאחר ששוחח אתם שעה ארכה, עד אור הבקר, יצא לדרכו.

¹²והם הביאו את הצעיר חי והתנחמו מאד.

¹³אנחנו הקדמנו לעלות לאניה והפלגנו אל אסוס כדי לקחת שם את שאול; כך קבע, משום שהתכון להגיע לשם בדרך היבשה.

¹⁴כאשר פגש אותנו באסוס לקחנו אותו ובאנו אל מיטיליני.

¹⁵משם הפלגנו והגענו למחרת אל מול כיוס. יום אחרי כן עברנו אל סמוס ולמחרת באנו אל מיליטוס,

¹⁶כי שאול החליט לעבר בים על-פני אפסוס כדי שלא יצטרך לשהות באסיה; זאת מפני שמהר בדרכו - אולי יוכל להיות בירושלים בחג השבועות.

¹⁷ממיליטוס שלח אל אפסוס וקרא את זקני הקהלה.

¹⁸כאשר באו אליו אמר להם: "אתם יודעים כיצד הייתי אתכם בכל עת למן היום הראשון שרגלי דרכה באסיה.

¹⁹עבדתי את האדון בכל ענוה ובדמעות ובמסות אשר באו עלי בגלל נוכלים מבין היהודים.

²⁰לא נרתעתי מלהודיע לכם כל דבר מועיל ומללמד אתכם ברבים ובכל בית ובית,

²¹בהעידי גם ביהודים וגם ביונים לחזר בתשובה אל אלהים ולהאמין באדוננו ישוע.

²²ועכשו הנני הולך לירושלים כבול ברוח ואיני יודע מה יקרה לי שם,

²³לבד מזה שרוח הקדש מצהירה לי בכל עיר ועיר ואומרת שכבלים וצרות מצפים לי.

²⁴אולם חיי אינם יקרים לי כל עקר ובלבד שאשלים את מרוצתי ואת השרות אשר קבלתי מאת האדון ישוע - להעיד על בשורת חסד אלהים.

²⁵וכעת אני יודע כי אתם כלכם, אשר ביניכם התהלכתי והכרזתי את המלכות, לא תוסיפו עוד לראות את פני.

²⁶לכן אני מעיד בכם היום הזה שנקי אני מדם כלכם,

²⁷כי לא נרתעתי מלהודיע לכם את עצת אלהים כלה.

²⁸השגיחו על עצמכם ועל כל העדר אשר רוח הקדש שמה אתכם למנהיגים בתוכו, לרעות את קהלת אלהים אשר קנה בדמו שלו.

²⁹אני יודע שאחרי צאתי יבואו בתוככם זאבים עזים אשר לא יחוסו על העדר,

³⁰ומקרבכם יקומו אנשים דוברי תהפוכות להטות אחריהם את התלמידים.

³¹על כן עמדו על המשמר. זכרו כי שלוש שנים, יומם ולילה, לא חדלתי להוכיח כל אחד ואחד בדמעות.

³²ועכשו אני מפקיד אתכם בידי אלהים ודבר חסדו; לו הכח לבנות אתכם ולתת לכם נחלה בקרב כל המקדשים.

³³לא חמדתי את כספו של איש, גם לא את זהבו או לבושו.

³⁴אתם עצמכם יודעים שידי אלה שרתו בעד צרכי ובעד צרכי האנשים אשר אתי.

³⁵בכל הראיתי לכם כי בהיותנו עמלים כך יש לתמך בחלשים ולזכר את דברי האדון ישוע, שהרי הוא אמר 'טוב לתת מלקחת'."

³⁶אחרי שאמר את הדברים האלה כרע על ברכיו והתפלל עם כלם.

³⁷הכל בכו בכי רב, נפלו על צוארי שאול ונשקו לו,

³⁸וביותר התעצבו על הדבר שאמר - שלא יוסיפו עוד לראות את פניו. אחרי כן לווהו אל האניה.