Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) מעשי השליחים 4 Bible Online

מעשי השליחים 4 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

מעשי השליחים 4

¹כאשר דברו אל העם באו אליהם הכהנים ונגיד בית המקדש והצדוקים;

²כועסים היו על שלמדו את העם ובשרו בישוע את התחיה מן המתים.

³הם תפסו אותם וכיון שהיה כבר ערב כלאו אותם עד למחרת.

⁴אולם רבים מהשומעים את הדבר האמינו, ומספרם היה כחמשת אלפים איש.

⁵למחרת נאספו שריהם וזקניהם וסופריהם בירושלים,

⁶גם חנן הכהן הגדול וקיפא ויוחנן ואלכסנדר ובני משפחות הכהנים הגדולים.

⁷הם העמידו אותם בתוך ושאלו: "באיזה כח או באיזה שם עשיתם את זאת?"

⁸כיפא נתמלא רוח הקדש ואמר להם: "שרי העם וזקני ישראל,

⁹אם אנחנו נחקרים היום על מעשה טוב שנעשה לאיש חולה - כיצד נרפא האיש הזה -

¹⁰שיהא ידוע לכלכם ולכל עם ישראל כי בשם ישוע המשיח מנצרת, אשר אתם צלבתם ואשר אלהים הקימו מן המתים, בשם הזה הוא עומד בריא לפניכם.

¹¹הוא האבן שמאסתם, אתם הבונים, אשר היתה לראש פנה.

¹²ואין רפואה באחר, כי אין שם אחר נתון לבני אדם תחת השמים, ובו עלינו להרפא."

¹³כשראו את בטחונם של כיפא ויוחנן והבחינו שהם אנשים פשוטים ובלתי מלמדים - תמהו. הם זהו אותם, שבעבר היו יחד עם ישוע.

¹⁴אך בראותם את האיש שנרפא עומד עמהם, לא היה להם מה לטען.

¹⁵לאחר שצוו עליהם לצאת מן הסנהדרין התיעצו יחדיו.

¹⁶אמרו: "מה נעשה לאנשים האלה? הרי אות ברור נעשה על-ידם, גלוי הוא לכל יושבי ירושלים ואין אנו יכולים להכחיש אותו.

¹⁷אבל כדי שלא יוסיף הדבר להתפרסם בעם, נאים עליהם שלא ידברו עוד בשם הזה אל שום אדם."

¹⁸הם קראו להם וצוו אותם שלא לדבר ולא ללמד דבר בשם ישוע.

¹⁹השיבו כיפא ויוחנן ואמרו להם: "האם מצדק לפני אלהים לשמע לכם יותר מאשר לאלהים? שפטו אתם!

²⁰הרי איננו יכולים שלא להגיד את אשר ראינו ושמענו!"

²¹אחרי איומים נוספים שחררו אותם, כי לא מצאו דרך להעניש אותם בגלל העם, שכן הכל שבחו את אלהים על מה שנעשה;

²²כי בן ארבעים שנה ומעלה היה האיש אשר נעשה בו נס הרפוי הזה.

²³לאחר ששחררו הלכו אל חבריהם וספרו מה שאמרו להם ראשי הכהנים והזקנים.

²⁴הם שמעו זאת ובלב אחד נשאו קולם לאלהים ואמרו: "אדני, אתה אשר עשית את-השמים ואת-הארץ את-הים ואת-כל-אשר-בם,

²⁵בפי עבדך דוד אבינו אמרת ברוח הקדש: 'למה רגשו גוים ולאמים יהגו-ריק?

²⁶יתיצבו מלכי-ארץ ורוזנים נוסדו-יחד על-יהוה ועל-משיחו.'

²⁷כי אמנם נאספו בעיר הזאת הורדוס ופונטיוס פילטוס עם גוים ולאמי ישראל על עבדך הקדוש ישוע אשר משחת -

²⁸לעשות את מה שבידך ועצתך כבר מקדם גזרת שיהיה.

²⁹וכעת, אדני, ראה את איומיהם ותן לעבדיך לומר את דברך בכל אמץ הלב,

³⁰בנטותך את ידך למרפא ולעשית אותות ומופתים על-ידי שם ישוע עבדך הקדוש."

³¹כשסימו את תפלתם הזדעזע המקום שהתאספו בו וכלם נתמלאו רוח הקדש ודברו את דבר אלהים באמץ לב.

³²קהל המאמינים היה לב אחד ונפש אחת. איש מהם לא אמר על דבר מקניניו כי שלו הוא, אלא שתפים היו בכל.

³³השליחים העידו בכח רב על תחית האדון ישוע וחסד רב היה על כלם.

³⁴גם לא היה בהם איש שרוי במחסור, כי כל בעלי השדות ובעלי הבתים מכרו את נכסיהם והביאו את כסף מחירם.

³⁵הם הניחוהו לרגלי השליחים ולכל איש נתן כפי צרכו.

³⁶ויוסף, אשר השליחים כנוהו בר-נבא, כלומר בן הנחמה, איש לוי יליד קפריסין,

³⁷מכר את שדהו וגם הוא הביא את הכסף והניחו לרגלי השליחים.