Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) מעשי השליחים 5 Bible Online

מעשי השליחים 5 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

מעשי השליחים 5

¹איש אחד, חנניה שמו, ואשתו שפירה מכרו שדה.

²בידיעת אשתו הוא נטל לעצמו חלק מן הכסף ואחרי כן הביא חלק מסים והניחו לרגלי השליחים.

³אמר לו כיפא: "חנניה, למה זה מלא השטן את לבך לשקר לרוח הקדש ולטל לעצמך ממחיר השדה?

⁴הרי כשעמד ברשותך - שלך היה, ואחרי שנמכר עמדה תמורתו ברשותך. למה עלה על לבך מעשה זה? לא לבני אדם שקרת כי אם לאלהים!"

⁵כששמע חנניה את הדברים האלה נפל ונפח את רוחו, ופחד גדול נפל על כל השומעים.

⁶קמו הצעירים, עטפו אותו, נשאוהו החוצה וקברו אותו.

⁷כשלוש שעות לאחר מכן נכנסה אשתו והיא איננה יודעת מה שארע.

⁸פנה אליה כיפא ואמר: "הגידי לי, האם במחיר הזה מכרתם את השדה?" אמרה: "כן, במחיר הזה".

⁹אמר לה כיפא: "למה התאחדתם שניכם לנסות את רוח אלהים? הנה בפתח רגלי הקוברים את בעלך והם ישאו אותך החוצה.

¹⁰מיד נפלה לרגליו ונפחה את רוחה. כשנכנסו הבחורים מצאוה מתה. הם נשאו אותה החוצה וקברו אותה על-יד בעלה.

¹¹פחד גדול נפל על כל הקהלה ועל כל השומעים את הדברים האלה.

¹²אותות ומופתים רבים עשו השליחים בקרב העם, והכל נאספו לב אחד באולם שלמה.

¹³מן האחרים לא העז איש להצטרף אליהם, אך העם הוקיר אותם.

¹⁴ואמנם נספחו אל האדון עוד מאמינים, גברים ונשים רבים מאד,

¹⁵עד כי נשאו את החולים אל הרחובות ושמו אותם על מטות ומצעים כדי שבבוא כיפא אפלו רק צלו יצל על כמה מהם.

¹⁶גם המון העם מן הערים הסמוכות לירושלים נקבצו כשהם נושאים חולים ומענים על-ידי רוחות טמאות, וכלם נרפאו.

¹⁷הכהן הגדול וכל אנשיו, אנשי כת הצדוקים, נתמלאו קנאה. הם קמו,

¹⁸תפסו את השליחים ושמו אותם בכלא העירוני.

¹⁹אלא שמלאך יהוה פתח בלילה את דלתות בית הכלא והוציאם באמרו:

²⁰"לכו והתיצבו במקדש ודברו אל העם את כל דברי החיים האלה."

²¹הם שמעו ועם שחר נכנסו לבית המקדש והחלו ללמד. בא הכהן הגדול ואנשיו וכנסו את הסנהדרין וכל מועצת זקני בני ישראל. הם שלחו אל הכלא להביא אותם,

²²אך כשבאו המשרתים לא מצאו אותם בכלא. חזרו והודיעו:

²³"מצאנו את בית הסהר סגור באפן בטוח לחלוטין והשומרים נצבים ליד הדלתות. אבל כשפתחנו לא מצאנו איש בפנים."

²⁴לשמע הדברים האלה נבוכו נגיד בית המקדש וראשי הכהנים; תמהים היו על פשר הדבר.

²⁵אז בא מישהו והודיע להם: "הנה האנשים אשר שמתם במאסר עומדים בבית המקדש ומלמדים את העם!"

²⁶הלך הנגיד עם המשרתים והביאו אותם, אך לא בכח, כי פחדו מן העם פן ירגמו אותם.

²⁷הביאו אותם והעמידום לפני הסנהדרין. שאל אותם הכהן הגדול:

²⁸"האם לא צוינו עליכם בתקף שלא ללמד בשם הזה? והנה מלאתם את ירושלים בתורתכם ואתם מתכונים להביא עלינו את דם האיש הזה!"

²⁹השיב כיפא עם השליחים ואמר: "לאלהים צריך להשמע יותר מאשר לבני אדם.

³⁰אלהי אבותינו הקים את ישוע אשר הרגתם בהוקעה על עץ.

³¹את זה הרים אלהים בימינו להיות שר ומושיע, לתת לישראל תשובה וסליחת חטאים.

³²אנחנו עדי הדברים האלה, וגם רוח הקדש אשר נתן האלהים לשומעים בקולו."

³³כשמעם את זאת התרתחו והחליטו להרג אותם.

³⁴אבל אחד מן הפרושים בסנהדרין, גמליאל שמו, מורה-תורה מכבד בעיני כל העם, קם וצוה להוציא את השליחים החוצה לזמן-מה.

³⁵אמר להם: "אנשי ישראל, הזהרו לכם במה שאתם מתכונים לעשות לאנשים האלה;

³⁶כי לפני הימים האלה קם תודס, שהתימר להיות מישהו, ונספחו אליו כארבע מאות איש. הוא נהרג וכל אשר שמעו בקולו נפוצו והיו לאין.

³⁷אחריו קם יהודה הגלילי בימי מפקד התושבים, ומשך אחריו אנשים. הלה נהרג וכל המציתים לו נתפזרו.

³⁸ועתה אני אומר לכם, חדלו מן האנשים האלה והניחו להם, כי העצה או הפעלה הזאת תופר -אם מאת בני אדם היא.

³⁹אבל אם מאת אלהים היא, לא תוכלו להפר אותה פן תמצאו נלחמים באלהים!"

⁴⁰הם שמעו בקולו וקראו לשליחים. לאחר שהלקו אותם וצוו עליהם שלא ידברו בשם ישוע, שחררו אותם.

⁴¹יצאו השליחים מלפני הסנהדרין שמחים על שזכו לסבל חרפה למען השם.

⁴²ויום יום, בבית המקדש ובבתים, לא חדלו ללמד ולבשר על המשיח ישוע.