Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) מעשי השליחים 7 Bible Online

מעשי השליחים 7 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

מעשי השליחים 7

¹שאל הכהן הגדול: "האם נכונים הדברים האלה?"

²השיב סטפנוס ואמר: "אנשים, אחים ואבות, שמעו נא. אלהי הכבוד נראה אל אברהם אבינו בהיותו בארם נהרים, לפני שגר בחרן,

³ואמר אליו, 'לך-לך מארצך וממולדתך ובוא אל-הארץ אשר ארא.'

⁴אז יצא מארץ כשדים וגר בחרן, ואחרי מות אביו העביר אותו אלהים משם אל הארץ הזאת אשר אתם גרים בה כעת.

⁵ולא נתן לו בה נחלה, אף לא מדרך כף רגל. הוא הבטיח לתת אותה לאחזה לו ולזרעו אחריו בטרם היה לו בן.

⁶כמו כן אמר לו האלהים כי גר יהיה זרעו בארץ נכריה ויעבידו אותו ויענוהו ארבע מאות שנה.

⁷'וגם את-הגוי אשר יעבדו דן אנכי', אמר אלהים, 'ואחרי-כן יצאו ויעבדוני במקום הזה.'

⁸גם נתן לו את ברית המילה וכשהוליד את יצחק מל אותו ביום השמיני; ויצחק את יעקב, ויעקב את שנים-עשר האבות.

⁹האבות קנאו ביוסף ומכרו אותו מצרימה, אך אלהים היה אתו

¹⁰והציל אותו מכל צרותיו; גם נתן לו חן וחכמה לפני פרעה מלך מצרים, והלה מנה אותו על מצרים ועל כל ביתו.

¹¹אבל רעב בא על כל ארץ מצרים וארץ כנען וגם צרה גדולה, ואבותינו לא מצאו אכל.

¹²כאשר שמע יעקב כי יש חטה במצרים, שלח את אבותינו בפעם הראשונה.

¹³בפעם השניה התודע יוסף אל אחיו, ומוצאו של יוסף נתגלה לפרעה.

¹⁴שלח יוסף וקרא ליעקב אביו ולכל משפחתו, שבעים וחמש נפשות.

¹⁵יעקב ירד מצרימה ושם מת הוא ואבותינו.

¹⁶הם הובאו לשכם ונטמנו בקבר שקנה אברהם במחיר כסף מבני חמור אשר בשכם.

¹⁷כשקרב מועד קיום ההבטחה שנשבע אלהים לאברהם, גדל העם והתרבה במצרים,

¹⁸עד שקם מלך-חדש אשר לא-ידע את-יוסף.

¹⁹זה התחכם לעמנו והרע לאבותינו בהכריחו אותם להפקיר את עולליהם כדי שלא יחיו.

²⁰בעת ההיא נולד משה, שהיה טוב בעיני אלהים. שלושה חדשים גדל בבית אביו

²¹וכאשר הפקר אספה אותו בת פרעה וגדלה אותו לה לבן.

²²משה למד בכל חכמת המצרים והיה בן-חיל בדבריו ובמעשיו.

²³כשמלאו לו ארבעים שנה עלה על לבו לפקד את אחיו בני ישראל.

²⁴כראותו איש אחד מכה הגן עליו ונקם את נקמתו של הנפגע בהמיתו את המצרי.

²⁵הוא חשב שאחיו יבינו כי על-ידיו יתן להם אלהים תשועה, אלא שהם לא הבינו.

²⁶ביום השני הופיע ביניהם כאשר רבו, ובקש לפיס אותם לשלום באמרו, 'אנשים אחים אתם, למה תרעו זה לזה?'

²⁷אבל הפוגע ברעהו הדף אותו ואמר, 'מי שמך לשר ושפט עלינו?

²⁸הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת אתמול את-המצרי?'

²⁹בגלל הדבר הזה ברח משה והיה לגר בארץ מדין ושם הוליד שני בנים.

³⁰כעבר ארבעים שנה נראה אליו מלאך במדבר הר סיני, בלבת אש מתוך הסנה.

³¹ראה משה ותמה על המראה, אך כשנגש להביט היה אליו קול אדני:

³²'אנכי אלהי אבותיך, אלהי אברהם, יצחק ויעקב.' משה נחרד ולא העז להביט.

³³אמר אליו אלהים, 'של-נעליך מעל רגליך, כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת-קדש הוא.

³⁴ראה ראיתי את-עני עמי אשר במצרים ואת נאקתם שמעתי וארד להצילם; ועתה לכה ואשלחך מצרימה.'

³⁵משה זה, אשר כפרו בו באמרם 'מי שמך לשר ושפט' - אותו שלח אלהים ביד המלאך הנראה אליו בסנה, להיות לשר וגואל.

³⁶הוא הוציאם בעשותו אותות ומופתים בארץ מצרים ובים סוף, וכן גם במדבר במשך ארבעים שנה.

³⁷זהו אותו משה אשר אמר לבני ישראל, 'נביא מקרב אחיכם, כמוני, יקים לכם יהוה.'

³⁸הוא האיש שהיה בקהל במדבר עם המלאך הדובר אליו בהר סיני ועם אבותינו, האיש שקבל דברי חיים לתת לנו.

³⁹ואבותינו לא רצו לשמע בקולו כי אם דחו אותו ובלבבם שבו מצרימה,

⁴⁰באמרם אל אהרן 'עשה-לנו אלהים אשר ילכו לפנינו, כי-זה משה אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה-היה לו.'

⁴¹ואכן עשו עגל באותם ימים והקריבו זבח לאליל, ושמחו במעשי ידיהם.

⁴²אז פנה האלהים ומסר אותם לפלחן צבא השמים ככתוב בספר הנביאים, 'הזבחים ומנחה הגשתם-לי במדבר ארבעים שנה, בית ישראל?

⁴³ונשאתם את סכת מלך ואת כוכב אלהיכם ריפן, הצלמים אשר עשיתם להשתחוות להם. והגליתי אתכם מהלאה לבבל.'

⁴⁴משכן העדות היה לאבותינו במדבר, כמו שצוה המדבר אל משה לעשותו על-פי התבנית שראה.

⁴⁵אבותינו קבלו אותו ובהנהגת יהושע הביאוהו לאחזת הגוים אשר גרשם אלהים מפני אבותינו, עד שהגיעו ימי דוד.

⁴⁶הוא מצא חן בעיני אלהים ובקש למצא משכן לאלהי יעקב.

⁴⁷אמנם שלמה בנה לו בית,

⁴⁸אך העליון איננו שוכן בהיכלות מעשי ידים, כמו שאומר הנביא,

⁴⁹'השמים כסאי והארץ הדם רגלי. אי-זה בית אשר תבנו-לי, נאם יהוה, ואי-זה מקום מנוחתי?

⁵⁰הלא את-כל-אלה ידי עשתה.'

⁵¹קשי ערף וערלי לב ואזנים, תמיד מתנגדים אתם לרוח הקדש, כאבותיכם כן גם אתם.

⁵²את מי מהנביאים לא רדפו אבותיכם? גם הרגו את אלה שהגידו מראש את דבר בוא הצדיק אשר כעת אתם הייתם מסגיריו והורגיו;

⁵³אתם שקבלתם את התורה באמצעות מלאכים ולא שמרתם אותה."

⁵⁴כשמעם את הדברים האלה כעסו עד עמק לבם וחרקו עליו שניהם;

⁵⁵והוא מלא רוח הקדש ומביט השמימה. ראה את כבוד אלהים ואת ישוע עומד לימין האלהים

⁵⁶ואמר: "הנני רואה את השמים פתוחים ואת בן-האדם עומד לימין האלהים."

⁵⁷אך הם צעקו בקול גדול, באטמם את אזניהם, וכאיש אחד הסתערו עליו,

⁵⁸הדפוהו אל מחוץ לעיר וסקלו אותו באבנים. העדים הניחו את בגדיהם לרגלי בחור אחד, שאול שמו,

⁵⁹וסטפנוס נסקל כשהוא זועק ואומר: "אדוני ישוע, קבל את רוחי!"

⁶⁰כמו כן כרע על ברכיו וצעק בקול גדול: "אדני, אל תפקד עליהם את החטא הזה!" אמר זאת ומת.