Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) אגרת שאול הראשונה אל הקורינתים 15 Bible Online

אגרת שאול הראשונה אל הקורינתים 15 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

אגרת שאול הראשונה אל הקורינתים 15

¹אחי, אני מזכיר לכם את הבשורה שהשמעתי לכם, בשורה אשר גם קבלתם אותה וגם עומדים אתם בה;

²באמצעותה אתם גם נושעים, אם מחזיקים אתם בדבר שבשרתי לכם - שאם לא כן, לשוא היתה אמונתכם.

³מסרתי לכם בראש ובראשונה מה שגם קבלתי, שהמשיח מת בעד חטאינו, לפי הכתובים;

⁴נקבר וקם לתחיה ביום השלישי, לפי הכתובים;

⁵ונראה אל כיפא ואחר כך אל השנים-עשר.

⁶אחרי כן נראה בבת אחת אל יותר מחמש מאות אחים, אשר רבם עודם בחיים ומקצתם מתים.

⁷אחר כך נראה אל יעקב ולאחר מכן אל כל השליחים.

⁸אחרי כלם נראה גם אלי, אני, האחרון, אשר כנפל אני;

⁹שכן אני הפחות בשליחים ואינני ראוי להקרא שליח משום שרדפתי את קהלת אלהים.

¹⁰אבל בחסד אלהים הריני מה שאני וחסדו עלי לא היה לריק. אדרבא, עמלתי יותר מכלם, אך לא אני אלא חסד אלהים אשר אתי.

¹¹על כל פנים, בין שאני בין שהם, כך אנו מבשרים וכך האמנתם.

¹²ובכן אם מכרז כי המשיח קם מן המתים, איך אומרים כמה מכם שאין תחית מתים?

¹³אם אין תחית מתים, גם המשיח לא קם.

¹⁴ואם המשיח לא קם, הכרזתנו הבל וגם אמונתכם הבל.

¹⁵ואז גם נמצא עדי שקר לאלהים, שכן העידונו על אלהים כי הקים את המשיח לתחיה - והוא לא הקימו אם אמנם אין המתים קמים לתחיה;

¹⁶ואם אין המתים קמים לתחיה, גם המשיח לא קם לתחיה.

¹⁷ואם המשיח לא קם לתחיה, לשוא אמונתכם ועדין שרויים אתם בחטאיכם.

¹⁸ואז גם האנשים אשר מתו בהיותם שיכים למשיח - אבודים הם.

¹⁹אם אנחנו תולים תקוה במשיח אך ורק למען חיים אלה, אזי אמללים אנו מכל אדם.

²⁰אבל כעת המשיח קם מן המתים, בכורי כל ישני עפר.

²¹ומאחר שהמות בא על-ידי אדם, גם תחית המתים היא על-ידי אדם;

²²שכן כמו שבאדם הכל מתים, כך גם במשיח הכל יחיו.

²³אך כל אחד כסדרו: הראשון הוא המשיח; אחרי כן, בבואו, השיכים למשיח.

²⁴אחרי כן הקץ, כאשר ימסר לאלהים האב את המלכות לאחר שיבטל כל ממשל וכל סמכות ושלטון;

²⁵כי עליו למלך עד כי ישית את כל אויביו תחת רגליו.

²⁶האויב האחרון שימגר הוא המות,

²⁷שכן האלהים שת הכל תחת רגליו. ובאמרו שהכל הושת תחתיו, ברור כי השת את הכל תחתיו איננו בכלל הזה.

²⁸וכאשר הכל יושת תחתיו, אז גם הבן עצמו יהיה כפוף למי ששת תחתיו את הכל, למען יהיה האלהים הכל בכל.

²⁹אם לא כן, מה יעשו האנשים שנטבלים בעד המתים? אם אמנם אין המתים קמים לתחיה, למה הם נטבלים בעדם?

³⁰ולמה אנחנו נתונים בסכנה שעה שעה?

³¹אחי, אני נשבע בגאוה שיש לי בכם במשיח ישוע אדוננו, כי יום יום אני מת.

³²אם כדרך בני אדם נאבקתי באפסוס עם חיות רעות, מה התועלת שתצמח לי מזה? אם אין תקומת מתים, הבה נאכל ונשתה, כי מחר נמות!

³³אל תטעו: חברת אנשים רעים תשחית מדות טובות.

³⁴התפכחו לצדק ואל תחטאו, כי יש כמה שאין בהם דעת אלהים; לבשתכם אני אומר זאת.

³⁵"אבל איך יקומו המתים?" ישאל אחד, "באיזה גוף הם יבואו?"

³⁶אתה הסכל, הן מה שתזרע לא יחיה אלא אם ימות.

³⁷כאשר אתה זורע אינך זורע את הגוף שיתהוה, אלא גרגיר ערום של חטה, או זרע אחר.

³⁸ואלהים נותן לו גוף כרצון אלהים, ולכל זרע את גופו הוא.

³⁹לא כל בשר הוא אותו הבשר; לאדם בשר משלו, לחיות בשר אחר, לעופות בשר אחר ולדגים אחר.

⁴⁰יש גופים שמימיים וגופים ארציים, אך שונה הוא הדר הגופים השמימיים מהדר הגופים הארציים.

⁴¹לשמש הדר משלה, אבל אחר הוא הדר הירח ואחר הוא הדר הכוכבים, שהרי כוכב מכוכב שונה בהדרו.

⁴²כן גם תחית המתים: מה שנזרע במצב של כליון יקום באי כליון;

⁴³נזרע בקלון ויקום בכבוד; נזרע בחלשה ויקום בגבורה;

⁴⁴נזרע גוף נפשי ויקום גוף רוחני. אם יש גוף נפשי יש גם גוף רוחני.

⁴⁵וכן כתוב על אדם הראשון: "ויהי האדם לנפש חיה", אבל אדם האחרון - לרוח מחיה.

⁴⁶לא הרוחני הוא הראשון, אלא הנפשי, ואחרי כן הרוחני.

⁴⁷האדם הראשון הוא עפר מן האדמה; האדם השני מן השמים הוא.

⁴⁸כאחד שהוא עפר כן גם אלה אשר עפר הם; כאחד שהוא שמימי כן גם אלה אשר שמימיים הם.

⁴⁹וכמו שלבשנו את צלמו של הארצי נלבש גם את צלם השמימי.

⁵⁰אמר זאת, אחי: בשר ודם אינו יכול לרשת את מלכות האלהים; גם אין הכליון יורש אל-כליון.

⁵¹הנה סוד אגיד לכם: לא כלנו נמות, אבל כלנו נשתנה

⁵²בן רגע וכהרף עין בשופר האחרון, שכן יתקע בשופר והמתים יקומו בלי כליון ואנחנו נשתנה;

⁵³כי מן הראוי שזה הכפוף לכליון ילבש אל-כליון וזה הכפוף למות ילבש אלמות.

⁵⁴וכאשר הכפוף לכליון ילבש אל-כליון והכפוף למות ילבש אלמות, אז יתקים דבר הכתוב: "בלע המות לנצח."

⁵⁵"איה עקצך מות? איה נצחונך מות?"

⁵⁶עקץ המות הוא החטא, והחטא תקפו בא מן התורה.

⁵⁷אבל תודה לאלהים הנותן לנו את הנצחון על-ידי אדוננו ישוע המשיח.

⁵⁸על כן, אחי האהובים, עמדו היטב והיו יציבים; היו תמיד עתירי פעל בעבודתו של האדון, בידיעה שעמלכם איננו לריק באדון.