Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) האגרת אל העברים 10 Bible Online

האגרת אל העברים 10 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

האגרת אל העברים 10

¹התורה, אשר צל הטובות העתידות בה ולא עצם צלם הדברים, אף פעם אינה יכולה להביא לידי שלמות על-ידי אותם הקרבנות את הבאים להקריבם בהתמדה שנה בשנה.

²אלו יכלה לעשות כן, היתה מפסקת הקרבתם; כי לאחר שהמשרתים בקדש היו נטהרים פעם אחת, לא היתה בהם עוד הכרת חטא.

³אבל יש בקרבנות הללו זכרון חטאים מדי שנה בשנה,

⁴שכן דם פרים ושעירים אינו יכול להסיר חטאים.

⁵לכן בהכנסו אל העולם הוא אומר: "זבח ומנחה לא-חפצת, גוף כוננת לי;

⁶עולה וחטאה לא שאלת.

⁷אז אמרתי: הנה-באתי - במגלת-ספר כתוב עלי - לעשות-רצונך, אלהי."

⁸באמרו לעיל, "זבח ומנחה ועולה וחטאה לא חפצת אף לא שאלת", אשר מקריבים אותם על-פי התורה,

⁹ובאמרו אחרי כן, "הנה באתי לעשות רצונך", מסיר הוא את הראשונה כדי להקים את השניה.

¹⁰ובאותו הרצון מקדשים אנחנו על-ידי הקרבת גופו של ישוע המשיח פעם אחת ולתמיד.

¹¹כל כהן עומד יום יום לשרת בקדש ומקריב פעמים רבות את אותם הקרבנות אשר אף פעם אינם יכולים להסיר חטאים.

¹²אבל זה, לאחר שהקריב קרבן אחד על החטאים, ישב לימין האלהים לתמיד

¹³ומאז הוא מחכה עד אשר יושתו אויביו הדום לרגליו,

¹⁴שכן בקרבן אחד השלים לתמיד את המקדשים.

¹⁵וגם רוח הקדש מעידה לנו על זאת, כי לאחר שאמר,

¹⁶"זאת הברית אשר אכרת אתם אחרי הימים ההם, נאם-יהוה: נתתי את-תורתי בקרבם ועל-לבם אכתבנה",

¹⁷הוא אומר, "ולעונם ולחטאתם לא אזכר-עוד."

¹⁸ובמקום שהללו נסלחים אין עוד קרבן על חטאים.

¹⁹לכן, אחי, מכיון שיש לנו בטחון להכנס אל הקדש בדם ישוע,

²⁰בדרך חדשה וחיה אשר הוא חנך לנו דרך הפרכת, שהיא בשרו,

²¹ובהיות לנו כהן גדול על בית אלהים,

²²נתקרבה נא בלבב שלם ובמלוא ודאות האמונה, כשלבותינו מטהרים מהרשעת מצפון והגוף רחוץ במים טהורים.

²³נחזיקה נא בתקוה שאנו מצהירים עליה ואל נמוט, שכן נאמן המבטיח.

²⁴נשים לבנו איש אל רעהו, לעורר זה את זה לאהבה ולמעשים טובים.

²⁵בל נזניח את התכנסותנו כמנהג כמה אנשים, כי אם נעודד איש את רעהו, וביחוד בראותכם כי קרב היום.

²⁶הן אם נחטא בזדון לאחר שקבלנו את ידיעת האמת, לא ישאר עוד קרבן לכפר על חטאים,

²⁷אלא צפית חרדה לדין, ולהט אש אשר תאכל את האויבים.

²⁸המפר את תורת משה יומת בלי חמלה על-פי שני עדים או על-פי שלשה-עדים.

²⁹כמה וכמה גדול יותר יהיה, לפי דעתכם, הענש הראוי למי שרומס ברגלו את בן-האלהים ומזלזל בדם הברית אשר הוא מקדש בו ומחרף את רוח החסד?

³⁰הרי מכירים אנחנו את מי שאמר, "לי נקם ושלם", וגם "ידין יהוה עמו."

³¹אכן נורא לנפל ביד אלהים חיים!

³²זכרו את הימים הראשונים, כאשר אורו עיניכם ועמדתם במאבק קשה ובצרות.

³³פעמים סבלתם חרפות וצרות לעיני כל, ופעמים השתתפתם עם אלה אשר סבלו כזאת;

³⁴כי אכן צר היה לכם על האסירים, ואת גזלת רכושכם סבלתם בשמחה, מתוך ידיעה שיש לכם בשמים קנין טוב יותר, יציב וקים.

³⁵לכן אל תשליכו את בטחונכם אשר גדול שכרו,

³⁶שהרי צריכים אתם לסבלנות כדי לקבל את המבטח לאחר שתעשו את רצון אלהים;

³⁷כי "עוד מעט קט והבא יבוא, ולא יאחר.

³⁸צדיק באמונתו יחיה; ואם יסוג לא רצתה נפשי בו."

³⁹אבל אנחנו איננו מן הנסוגים אלי אבדון, כי אם בני האמונה לשם ישועת הנפש.