Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) האגרת אל העברים 12 Bible Online

האגרת אל העברים 12 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

האגרת אל העברים 12

¹לכן גם אנחנו, אשר ענן עדים כזה אופף אותנו, נסירה נא כל מעמסה וגם את החטא הלוכד על נקלה, ובסבלנות נרוצה את המרוץ הערוך לפנינו,

²בהביטנו אל ישוע מכונן האמונה ומשלימה, אשר בעד השמחה הערוכה לפניו סבל את הצלב ובז לחרפה, וישב לימין כסא האלהים.

³התבוננו אל האחד שסבל התנגדות כזאת מאת החוטאים, כדי שלא תתעיפו ולא תרפה נפשכם.

⁴עדין לא נלחמתם עד לדם במאבקכם עם החטא,

⁵ושכחתם את מלות הנחם המדברות אליכם כאל בנים: "מוסר יהוה, בני, אל-תמאס, ואל-תקץ בתוכחתו;

⁶כי את אשר יאהב יהוה יוכיח, יכאיב את-בן ירצה."

⁷לשם מוסר סובלים אתם, ואלהים נוהג עמכם כעם בנים; כי איזהו הבן אשר אביו אינו מיסר אותו?

⁸אך אם אתם בלא מוסר, אשר הכל נוטלים בו חלקם, אזי ממזרים אתם ולא בנים.

⁹ועוד, האבות שהולידו את גופנו יסרו אותנו ואנו יראנו מהם, הלא כל שכן נכנע לפני אבי הרוחות ונחיה?

¹⁰הם אמנם יסרונו ימים מעטים על-פי מה שהם ראו לנכון, אך הוא להועיל מיסר אותנו, למען יהיה לנו חלק בקדשתו.

¹¹כל מוסר בעת בואו אינו נחשב לשמחה כי אם לעצב, אבל אחרי כן יתן פרי שלום וצדקה למתחנכים בו.

¹²על כן אמצו ידים רפות וחזקו ברכים כושלות;

¹³וכוננו נתיבות ישרות לרגליכם, למען לא יסטה הצולע כי אם ירפא.

¹⁴רדפו שלום עם כל אדם, וגם את הקדשה שבלעדיה לא יראה איש את האדון.

¹⁵השמרו פן יגרע איש מחסד אלהים; פן יפריע אתכם שרש פורה מרירות ויטמאו בו רבים;

¹⁶פן יהיה איש זונה או חסר קדשה כעשו אשר בנזיד אחד מכר את בכורתו.

¹⁷יודעים אתם כי אחרי כן, כאשר רצה לרשת את הברכה, נדחה; הוא לא מצא מקום לחזר בו, אף כי בקש זאת בדמעות.

¹⁸הן לא באתם אל הר מוחשי ובוער באש, ולא אל אפלה וחשך וסערה,

¹⁹ולא לקול שופר ולקול דברים אשר שומעיו בקשו שלא יוסיף לדבר עמם,

²⁰כי לא יכלו לשאת את מה שצוה, "גם אם בהמה תגע בהר סקול תסקל";

²¹והמראה היה נורא מאד עד כי משה אמר, "ירא אני וחרד."

²²אתם באתם אל הר ציון ואל עיר אלהים חיים, אל ירושלים השמימית ואל רבבות המלאכים, אל עצרת,

²³אל קהלת הבכורים הכתובים בשמים, אל אלהים שופט הכל, אל רוחות הצדיקים שנעשו משלמים,

²⁴אל ישוע מתוך הברית החדשה ואל דם ההזיה המיטיב דבר מדם הבל.

²⁵לכן הזהרו פן תסרבו למדבר, שכן אם לא נמלטו אלה שסרבו למדבר על הארץ, על אחת כמה וכמה לא נמלט אנחנו אם נסור מהמדבר מן השמים,

²⁶אשר קולו הרעיש אז את הארץ ועתה הבטיח באמרו, "עוד אחת ואני מרעיש לא את-הארץ בלבד, אלא גם את-השמים."

²⁷"עוד אחת" מצין את הסרת הדברים המתמוטטים - כגון דברים שנעשו - למען ישארו הדברים אשר לא ימוטו.

²⁸וכיון שאנו מקבלים מלכות אשר לא תמוט, נהיה נא מכירי טובה ובהכרה זאת נעבד את אלהים כרצונו, בחסידות וביראה;

²⁹כי אלהינו אש אוכלה הוא.