Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) שופטים 19 Bible Online

שופטים 19 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

שופטים 19

¹ויהי בימים ההם, ומלך אין בישראל; ויהי איש לוי, גר בירכתי הר-אפרים, ויקח-לו אשה פילגש, מבית לחם יהודה:

²ותזנה עליו פילגשו, ותלך מאתו אל-בית אביה, אל-בית לחם יהודה; ותהי-שם ימים ארבעה חדשים:

³ויקם אישה וילך אחריה, לדבר על-לבה להשיבו (להשיבה), ונערו עמו וצמד חמרים; ותביאהו בית אביה, ויראהו אבי הנערה, וישמח לקראתו:

⁴ויחזק-בו חתנו אבי הנערה, וישב אתו שלשת ימים; ויאכלו וישתו, וילינו שם:

⁵ויהי ביום הרביעי, וישכימו בבקר ויקם ללכת; ויאמר אבי הנערה אל-חתנו, סעד לבך פת-לחם ואחר תלכו:

⁶וישבו, ויאכלו שניהם יחדו וישתו; ויאמר אבי הנערה אל-האיש, הואל-נא ולין ויטב לבך:

⁷ויקם האיש ללכת; ויפצר-בו חתנו, וישב וילן שם:

⁸וישכם בבקר ביום החמישי ללכת, ויאמר אבי הנערה, סעד-נא לבבך, והתמהמהו עד-נטות היום; ויאכלו שניהם:

⁹ויקם האיש ללכת, הוא ופילגשו ונערו; ויאמר לו חתנו אבי הנערה הנה נא רפה היום לערב, לינו-נא הנה חנות היום לין פה וייטב לבבך, והשכמתם מחר לדרככם, והלכת לאהלך:

¹⁰ולא-אבה האיש ללון, ויקם וילך, ויבא עד-נכח יבוס, היא ירושלם; ועמו, צמד חמורים חבושים, ופילגשו עמו:

¹¹הם עם-יבוס, והיום רד מאד; ויאמר הנער אל-אדניו, לכה-נא ונסורה אל-עיר-היבוסי הזאת ונלין בה:

¹²ויאמר אליו אדניו, לא נסור אל-עיר נכרי, אשר לא-מבני ישראל הנה; ועברנו עד-גבעה:

¹³ויאמר לנערו, לך ונקרבה באחד המקמות; ולנו בגבעה או ברמה:

¹⁴ויעברו וילכו; ותבא להם השמש, אצל הגבעה אשר לבנימן:

¹⁵ויסרו שם, לבוא ללון בגבעה; ויבא, וישב ברחוב העיר, ואין איש מאסף-אותם הביתה ללון:

¹⁶והנה איש זקן, בא מן-מעשהו מן-השדה בערב, והאיש מהר אפרים, והוא-גר בגבעה; ואנשי המקום בני ימיני:

¹⁷וישא עיניו, וירא את-האיש הארח ברחב העיר; ויאמר האיש הזקן אנה תלך ומאין תבוא:

¹⁸ויאמר אליו, עברים אנחנו מבית-לחם יהודה עד-ירכתי הר-אפרים, משם אנכי, ואלך עד-בית לחם יהודה; ואת-בית יהוה אני הלך, ואין איש, מאסף אותי הביתה:

¹⁹וגם-תבן גם-מספוא יש לחמורינו, וגם לחם ויין יש-לי ולאמתך, ולנער עם-עבדיך; אין מחסור כל-דבר:

²⁰ויאמר האיש הזקן שלום לך, רק כל-מחסורך עלי; רק ברחוב אל-תלן:

²¹ויביאהו לביתו, ויבול (ויבל) לחמורים; וירחצו רגליהם, ויאכלו וישתו:

²²המה מיטיבים את-לבם, והנה אנשי העיר אנשי בני-בליעל, נסבו את-הבית, מתדפקים על-הדלת; ויאמרו, אל-האיש בעל הבית הזקן לאמר, הוצא, את-האיש אשר-בא אל-ביתך ונדענו:

²³ויצא אליהם, האיש בעל הבית, ויאמר אלהם, אל-אחי אל-תרעו נא; אחרי אשר-בא האיש הזה אל-ביתי, אל-תעשו את-הנבלה הזאת:

²⁴הנה בתי הבתולה ופילגשהו, אוציאה-נא אותם וענו אותם, ועשו להם, הטוב בעיניכם; ולאיש הזה לא תעשו, דבר הנבלה הזאת:

²⁵ולא-אבו האנשים לשמע לו, ויחזק האיש בפילגשו, ויצא אליהם החוץ; וידעו אותה ויתעללו-בה כל-הלילה עד-הבקר, וישלחוה בעלות (כעלות) השחר:

²⁶ותבא האשה לפנות הבקר; ותפל פתח בית-האיש אשר-אדוניה שם עד-האור:

²⁷ויקם אדניה בבקר, ויפתח דלתות הבית, ויצא ללכת לדרכו; והנה האשה פילגשו, נפלת פתח הבית, וידיה על-הסף:

²⁸ויאמר אליה קומי ונלכה ואין ענה; ויקחה על-החמור, ויקם האיש, וילך למקמו:

²⁹ויבא אל-ביתו, ויקח את-המאכלת ויחזק בפילגשו, וינתחה לעצמיה, לשנים עשר נתחים; וישלחה, בכל גבול ישראל:

³⁰והיה כל-הראה, ואמר לא-נהיתה ולא-נראתה כזאת, למיום עלות בני-ישראל מארץ מצרים, עד היום הזה; שימו-לכם עליה עצו ודברו: פ