Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) שופטים 6 Bible Online

שופטים 6 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

שופטים 6

¹ויעשו בני-ישראל הרע בעיני יהוה; ויתנם יהוה ביד-מדין שבע שנים:

²ותעז יד-מדין על-ישראל; מפני מדין עשו להם בני ישראל, את-המנהרות אשר בהרים, ואת-המערות ואת-המצדות:

³והיה אם-זרע ישראל; ועלה מדין ועמלק ובני-קדם ועלו עליו:

⁴ויחנו עליהם, וישחיתו את-יבול הארץ, עד-בואך עזה; ולא-ישאירו מחיה בישראל, ושה ושור וחמור:

⁵כי הם ומקניהם יעלו ואהליהם, יבאו (ובאו) כדי-ארבה לרב, ולהם ולגמליהם אין מספר; ויבאו בארץ לשחתה:

⁶וידל ישראל מאד מפני מדין; ויזעקו בני-ישראל אל-יהוה: פ

⁷ויהי כי-זעקו בני-ישראל אל-יהוה; על אדות מדין:

⁸וישלח יהוה איש נביא אל-בני ישראל; ויאמר להם כה-אמר יהוה אלהי ישראל, אנכי העליתי אתכם ממצרים, ואציא אתכם מבית עבדים:

⁹ואצל אתכם מיד מצרים, ומיד כל-לחציכם; ואגרש אותם מפניכם, ואתנה לכם את-ארצם:

¹⁰ואמרה לכם, אני יהוה אלהיכם, לא תיראו את-אלהי האמרי, אשר אתם יושבים בארצם; ולא שמעתם בקולי: פ

¹¹ויבא מלאך יהוה, וישב תחת האלה אשר בעפרה, אשר ליואש אבי העזרי; וגדעון בנו, חבט חטים בגת, להניס מפני מדין:

¹²וירא אליו מלאך יהוה; ויאמר אליו, יהוה עמך גבור החיל:

¹³ויאמר אליו גדעון בי אדני, ויש יהוה עמנו, ולמה מצאתנו כל-זאת; ואיה כל-נפלאתיו אשר ספרו-לנו אבותינו לאמר, הלא ממצרים העלנו יהוה, ועתה נטשנו יהוה, ויתננו בכף-מדין:

¹⁴ויפן אליו יהוה, ויאמר, לך בכחך זה, והושעת את-ישראל מכף מדין; הלא שלחתיך:

¹⁵ויאמר אליו בי אדני, במה אושיע את-ישראל; הנה אלפי הדל במנשה, ואנכי הצעיר בבית אבי:

¹⁶ויאמר אליו יהוה, כי אהיה עמך; והכית את-מדין כאיש אחד:

¹⁷ויאמר אליו, אם-נא מצאתי חן בעיניך; ועשית לי אות, שאתה מדבר עמי:

¹⁸אל-נא תמש מזה עד-באי אליך, והצאתי את-מנחתי, והנחתי לפניך; ויאמר אנכי אשב עד שובך:

¹⁹וגדעון בא, ויעש גדי-עזים ואיפת-קמח מצות, הבשר שם בסל, והמרק שם בפרור; ויוצא אליו אל-תחת האלה ויגש: ס

²⁰ויאמר אליו מלאך האלהים, קח את-הבשר ואת-המצות והנח אל-הסלע הלז, ואת-המרק שפוך; ויעש כן:

²¹וישלח מלאך יהוה, את-קצה המשענת אשר בידו, ויגע בבשר ובמצות; ותעל האש מן-הצור, ותאכל את-הבשר ואת-המצות, ומלאך יהוה, הלך מעיניו:

²²וירא גדעון, כי-מלאך יהוה הוא; ס ויאמר גדעון, אהה אדני יהוה, כי-על-כן ראיתי מלאך יהוה, פנים אל-פנים:

²³ויאמר לו יהוה שלום לך אל-תירא; לא תמות:

²⁴ויבן שם גדעון מזבח ליהוה, ויקרא-לו יהוה שלום; עד היום הזה, עודנו בעפרת אבי העזרי: פ

²⁵ויהי בלילה ההוא, ויאמר לו יהוה, קח את-פר-השור אשר לאביך, ופר השני שבע שנים; והרסת, את-מזבח הבעל אשר לאביך, ואת-האשרה אשר-עליו תכרת:

²⁶ובנית מזבח ליהוה אלהיך, על ראש המעוז הזה במערכה; ולקחת את-הפר השני, והעלית עולה, בעצי האשרה אשר תכרת:

²⁷ויקח גדעון עשרה אנשים מעבדיו, ויעש כאשר דבר אליו יהוה; ויהי כאשר ירא את-בית אביו ואת-אנשי העיר מעשות יומם ויעש לילה:

²⁸וישכימו אנשי העיר בבקר, והנה נתץ מזבח הבעל, והאשרה אשר-עליו כרתה; ואת הפר השני, העלה, על-המזבח הבנוי:

²⁹ויאמרו איש אל-רעהו, מי עשה הדבר הזה; וידרשו ויבקשו, ויאמרו, גדעון בן-יואש, עשה הדבר הזה:

³⁰ויאמרו אנשי העיר אל-יואש, הוצא את-בנך וימת; כי נתץ את-מזבח הבעל, וכי כרת האשרה אשר-עליו:

³¹ויאמר יואש לכל אשר-עמדו עליו האתם תריבון לבעל, אם-אתם תושיעון אותו, אשר יריב לו יומת עד-הבקר; אם-אלהים הוא ירב לו, כי נתץ את-מזבחו:

³²ויקרא-לו ביום-ההוא ירבעל לאמר; ירב בו הבעל, כי נתץ את-מזבחו: פ

³³וכל-מדין ועמלק ובני-קדם נאספו יחדו; ויעברו ויחנו בעמק יזרעאל:

³⁴ורוח יהוה, לבשה את-גדעון; ויתקע בשופר, ויזעק אביעזר אחריו:

³⁵ומלאכים שלח בכל-מנשה, ויזעק גם-הוא אחריו; ומלאכים שלח, באשר ובזבלון ובנפתלי, ויעלו לקראתם:

³⁶ויאמר גדעון אל-האלהים; אם-ישך מושיע בידי את-ישראל כאשר דברת:

³⁷הנה אנכי, מציג את-גזת הצמר בגרן; אם טל יהיה על-הגזה לבדה, ועל-כל-הארץ חרב, וידעתי, כי-תושיע בידי את-ישראל כאשר דברת:

³⁸ויהי-כן וישכם ממחרת, ויזר את-הגזה; וימץ טל מן-הגזה, מלוא הספל מים:

³⁹ויאמר גדעון אל-האלהים, אל-יחר אפך בי, ואדברה אך הפעם; אנסה נא-רק-הפעם בגזה, יהי-נא חרב אל-הגזה לבדה, ועל-כל-הארץ יהיה-טל:

⁴⁰ויעש אלהים כן בלילה ההוא; ויהי-חרב אל-הגזה לבדה, ועל-כל-הארץ היה טל: פ