Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) שמואל א 18 Bible Online

שמואל א 18 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

שמואל א 18

¹ויהי, ככלתו לדבר אל-שאול, ונפש יהונתן, נקשרה בנפש דוד; ויאהבו (ויאהבהו) יהונתן כנפשו:

²ויקחהו שאול ביום ההוא; ולא נתנו, לשוב בית אביו:

³ויכרת יהונתן ודוד ברית; באהבתו אתו כנפשו:

⁴ויתפשט יהונתן, את-המעיל אשר עליו, ויתנהו לדוד; ומדיו ועד-חרבו ועד-קשתו ועד-חגרו:

⁵ויצא דוד בכל אשר ישלחנו שאול ישכיל, וישמהו שאול, על אנשי המלחמה; וייטב בעיני כל-העם, וגם בעיני עבדי שאול: פ

⁶ויהי בבואם, בשוב דוד מהכות את-הפלשתי, ותצאנה הנשים מכל-ערי ישראל לשור (לשיר) והמחלות, לקראת שאול המלך; בתפים בשמחה ובשלשים:

⁷ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן; הכה שאול באלפו (באלפיו), ודוד ברבבתיו:

⁸ויחר לשאול מאד, וירע בעיניו הדבר הזה, ויאמר, נתנו לדוד רבבות, ולי נתנו האלפים; ועוד לו אך המלוכה:

⁹ויהי שאול עון (עוין) את-דוד; מהיום ההוא והלאה: ס

¹⁰ויהי ממחרת, ותצלח רוח אלהים רעה אל-שאול ויתנבא בתוך-הבית, ודוד מנגן בידו כיום ביום; והחנית ביד-שאול:

¹¹ויטל שאול את-החנית, ויאמר אכה בדוד ובקיר; ויסב דוד מפניו פעמים:

¹²וירא שאול מלפני דוד; כי-היה יהוה עמו, ומעם שאול סר:

¹³ויסרהו שאול מעמו, וישמהו לו שר-אלף; ויצא ויבא לפני העם: פ

¹⁴ויהי דוד לכל-דרכו משכיל; ויהוה עמו:

¹⁵וירא שאול, אשר-הוא משכיל מאד; ויגר מפניו:

¹⁶וכל-ישראל ויהודה, אהב את-דוד; כי-הוא יוצא ובא לפניהם: פ

¹⁷ויאמר שאול אל-דוד, הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן-לך לאשה, אך היה-לי לבן-חיל, והלחם מלחמות יהוה; ושאול אמר, אל-תהי ידי בו, ותהי-בו יד-פלשתים: ס

¹⁸ויאמר דוד אל-שאול, מי אנכי ומי חיי, משפחת אבי בישראל; כי-אהיה חתן למלך:

¹⁹ויהי, בעת תת את-מרב בת-שאול לדוד; והיא נתנה לעדריאל המחלתי לאשה:

²⁰ותאהב מיכל בת-שאול את-דוד; ויגדו לשאול, וישר הדבר בעיניו:

²¹ויאמר שאול אתננה לו ותהי-לו למוקש, ותהי-בו יד-פלשתים; ויאמר שאול אל-דוד, בשתים תתחתן בי היום:

²²ויצו שאול את-עבדו, דברו אל-דוד בלט לאמר, הנה חפץ בך המלך, וכל-עבדיו אהבוך; ועתה התחתן במלך:

²³וידברו עבדי שאול באזני דוד, את-הדברים האלה; ויאמר דוד, הנקלה בעיניכם התחתן במלך, ואנכי איש-רש ונקלה:

²⁴ויגדו עבדי שאול לו לאמר; כדברים האלה דבר דוד: פ

²⁵ויאמר שאול כה-תאמרו לדוד, אין-חפץ למלך במהר, כי, במאה ערלות פלשתים, להנקם באיבי המלך; ושאול חשב, להפיל את-דוד ביד-פלשתים:

²⁶ויגדו עבדיו לדוד את-הדברים האלה, וישר הדבר בעיני דוד, להתחתן במלך; ולא מלאו הימים:

²⁷ויקם דוד וילך הוא ואנשיו, ויך בפלשתים מאתים איש, ויבא דוד את-ערלתיהם, וימלאום למלך, להתחתן במלך; ויתן-לו שאול את-מיכל בתו לאשה: ס

²⁸וירא שאול וידע, כי יהוה עם-דוד; ומיכל בת-שאול אהבתהו:

²⁹ויאסף שאול, לרא מפני דוד עוד; ויהי שאול איב את-דוד כל-הימים: ס

³⁰ויצאו שרי פלשתים; ויהי מדי צאתם, שכל דוד מכל עבדי שאול, וייקר שמו מאד: ס