Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) שמואל א 2 Bible Online

שמואל א 2 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

שמואל א 2

¹ותתפלל חנה ותאמר, עלץ לבי ביהוה, רמה קרני ביהוה; רחב פי על-אויבי, כי שמחתי בישועתך:

²אין-קדוש כיהוה כי אין בלתך; ואין צור כאלהינו:

³אל-תרבו תדברו גבהה גבהה, יצא עתק מפיכם; כי אל דעות יהוה, ולא (ולו) נתכנו עללות:

⁴קשת גברים חתים; ונכשלים אזרו חיל:

⁵שבעים בלחם נשכרו, ורעבים חדלו; עד-עקרה ילדה שבעה, ורבת בנים אמללה:

⁶יהוה ממית ומחיה; מוריד שאול ויעל:

⁷יהוה מוריש ומעשיר; משפיל אף-מרומם:

⁸מקים מעפר דל, מאשפת ירים אביון, להושיב עם-נדיבים, וכסא כבוד ינחלם; כי ליהוה מצקי ארץ, וישת עליהם תבל:

⁹רגלי חסידו (חסידיו) ישמר, ורשעים בחשך ידמו; כי-לא בכח יגבר-איש:

¹⁰יהוה יחתו מריבו (מריביו), עלו (עליו) בשמים ירעם, יהוה ידין אפסי-ארץ; ויתן-עז למלכו, וירם קרן משיחו: פ

¹¹וילך אלקנה הרמתה על-ביתו; והנער, היה משרת את-יהוה, את-פני עלי הכהן:

¹²ובני עלי בני בליעל; לא ידעו את-יהוה:

¹³ומשפט הכהנים את-העם; כל-איש זבח זבח, ובא נער הכהן כבשל הבשר, והמזלג שלש-השנים בידו:

¹⁴והכה בכיור או בדוד, או בקלחת או בפרור, כל אשר יעלה המזלג, יקח הכהן בו; ככה יעשו לכל-ישראל, הבאים שם בשלה:

¹⁵גם בטרם יקטרון את-החלב, ובא נער הכהן, ואמר לאיש הזבח, תנה בשר, לצלות לכהן; ולא-יקח ממך בשר מבשל כי אם-חי:

¹⁶ויאמר אליו האיש, קטר יקטירון כיום החלב, וקח-לך, כאשר תאוה נפשך; ואמר לו (לא) כי עתה תתן, ואם-לא לקחתי בחזקה:

¹⁷ותהי חטאת הנערים גדולה מאד את-פני יהוה; כי נאצו האנשים, את מנחת יהוה:

¹⁸ושמואל משרת את-פני יהוה; נער חגור אפוד בד:

¹⁹ומעיל קטן תעשה-לו אמו, והעלתה לו מימים ימימה; בעלותה את-אישה, לזבח את-זבח הימים:

²⁰וברך עלי את-אלקנה ואת-אשתו, ואמר ישם יהוה לך זרע מן-האשה הזאת, תחת השאלה, אשר שאל ליהוה; והלכו למקמו:

²¹כי-פקד יהוה את-חנה, ותהר ותלד שלשה-בנים ושתי בנות; ויגדל הנער שמואל עם-יהוה: ס

²²ועלי זקן מאד; ושמע, את כל-אשר יעשון בניו לכל-ישראל, ואת אשר-ישכבון את-הנשים, הצבאות, פתח אהל מועד:

²³ויאמר להם, למה תעשון כדברים האלה; אשר אנכי שמע את-דבריכם רעים, מאת כל-העם אלה:

²⁴אל בני; כי לוא-טובה השמעה אשר אנכי שמע, מעברים עם-יהוה:

²⁵אם-יחטא איש לאיש ופללו אלהים, ואם ליהוה יחטא-איש, מי יתפלל-לו; ולא ישמעו לקול אביהם, כי-חפץ יהוה להמיתם:

²⁶והנער שמואל, הלך וגדל וטוב; גם עם-יהוה, וגם עם-אנשים: ס

²⁷ויבא איש-אלהים אל-עלי; ויאמר אליו, כה אמר יהוה, הנגלה נגליתי אל-בית אביך, בהיותם במצרים לבית פרעה:

²⁸ובחר אתו מכל-שבטי ישראל לי לכהן, לעלות על-מזבחי, להקטיר קטרת לשאת אפוד לפני; ואתנה לבית אביך, את-כל-אשי בני ישראל:

²⁹למה תבעטו, בזבחי ובמנחתי, אשר צויתי מעון; ותכבד את-בניך ממני, להבריאכם, מראשית כל-מנחת ישראל לעמי:

³⁰לכן, נאם-יהוה אלהי ישראל, אמור אמרתי, ביתך ובית אביך, יתהלכו לפני עד-עולם; ועתה נאם-יהוה חלילה לי, כי-מכבדי אכבד ובזי יקלו:

³¹הנה ימים באים, וגדעתי את-זרעך, ואת-זרע בית אביך; מהיות זקן בביתך:

³²והבטת צר מעון, בכל אשר-ייטיב את-ישראל; ולא-יהיה זקן בביתך כל-הימים:

³³ואיש, לא-אכרית לך מעם מזבחי, לכלות את-עיניך ולאדיב את-נפשך; וכל-מרבית ביתך ימותו אנשים:

³⁴וזה-לך האות, אשר יבא אל-שני בניך, אל-חפני ופינחס; ביום אחד ימותו שניהם:

³⁵והקימתי לי כהן נאמן, כאשר בלבבי ובנפשי יעשה; ובניתי לו בית נאמן, והתהלך לפני-משיחי כל-הימים:

³⁶והיה, כל-הנותר בביתך, יבוא להשתחות לו, לאגורת כסף וככר-לחם; ואמר, ספחני נא אל-אחת הכהנות לאכל פת-לחם: ס