Read Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) שמואל א 30 Bible Online

שמואל א 30 - Hebrew Bible: Tanakh (Leningrad Codex) bible

שמואל א 30

¹ויהי בבא דוד ואנשיו צקלג ביום השלישי; ועמלקי פשטו, אל-נגב ואל-צקלג, ויכו את-צקלג, וישרפו אתה באש:

²וישבו את-הנשים אשר-בה מקטן ועד-גדול, לא המיתו איש; וינהגו, וילכו לדרכם:

³ויבא דוד ואנשיו אל-העיר, והנה שרופה באש; ונשיהם ובניהם ובנתיהם נשבו:

⁴וישא דוד והעם אשר-אתו את-קולם ויבכו; עד אשר אין-בהם כח לבכות:

⁵ושתי נשי-דוד נשבו; אחינעם היזרעלית, ואביגיל אשת נבל הכרמלי:

⁶ותצר לדוד מאד, כי-אמרו העם לסקלו, כי-מרה נפש כל-העם, איש על-בנו (בניו) ועל-בנתיו; ויתחזק דוד, ביהוה אלהיו: ס

⁷ויאמר דוד, אל-אביתר הכהן בן-אחימלך, הגישה-נא לי האפד; ויגש אביתר את-האפד אל-דוד:

⁸וישאל דוד ביהוה לאמר, ארדף אחרי הגדוד-הזה האשגנו; ויאמר לו רדף, כי-השג תשיג והצל תציל:

⁹וילך דוד, הוא ושש-מאות איש אשר אתו, ויבאו עד-נחל הבשור; והנותרים עמדו:

¹⁰וירדף דוד, הוא וארבע-מאות איש; ויעמדו מאתים איש, אשר פגרו, מעבר את-נחל הבשור:

¹¹וימצאו איש-מצרי בשדה, ויקחו אתו אל-דוד; ויתנו-לו לחם ויאכל, וישקהו מים:

¹²ויתנו-לו פלח דבלה ושני צמקים ויאכל, ותשב רוחו אליו; כי לא-אכל לחם ולא-שתה מים, שלשה ימים ושלשה לילות: ס

¹³ויאמר לו דוד למי-אתה, ואי מזה אתה; ויאמר נער מצרי אנכי, עבד לאיש עמלקי, ויעזבני אדני כי חליתי היום שלשה:

¹⁴אנחנו פשטנו נגב הכרתי ועל-אשר ליהודה ועל-נגב כלב; ואת-צקלג שרפנו באש:

¹⁵ויאמר אליו דוד, התורדני אל-הגדוד הזה; ויאמר השבעה לי באלהים אם-תמיתני, ואם-תסגרני ביד-אדני, ואורדך אל-הגדוד הזה:

¹⁶וירדהו, והנה נטשים על-פני כל-הארץ; אכלים ושתים וחגגים, בכל השלל הגדול, אשר לקחו מארץ פלשתים ומארץ יהודה:

¹⁷ויכם דוד מהנשף ועד-הערב למחרתם; ולא-נמלט מהם איש, כי אם-ארבע מאות איש-נער אשר-רכבו על-הגמלים וינסו:

¹⁸ויצל דוד, את כל-אשר לקחו עמלק; ואת-שתי נשיו הציל דוד:

¹⁹ולא נעדר-להם מן-הקטן ועד-הגדול ועד-בנים ובנות ומשלל, ועד כל-אשר לקחו להם; הכל השיב דוד:

²⁰ויקח דוד, את-כל-הצאן והבקר; נהגו, לפני המקנה ההוא, ויאמרו, זה שלל דוד:

²¹ויבא דוד, אל-מאתים האנשים אשר-פגרו מלכת אחרי דוד, וישיבם בנחל הבשור, ויצאו לקראת דוד, ולקראת העם אשר-אתו; ויגש דוד את-העם, וישאל להם לשלום: ס

²²ויען כל-איש-רע ובליעל, מהאנשים אשר הלכו עם-דוד, ויאמרו, יען אשר לא-הלכו עמי, לא-נתן להם, מהשלל אשר הצלנו; כי-אם-איש את-אשתו ואת-בניו, וינהגו וילכו: ס

²³ויאמר דוד, לא-תעשו כן אחי; את אשר-נתן יהוה לנו וישמר אתנו, ויתן, את-הגדוד הבא עלינו בידנו:

²⁴ומי ישמע לכם, לדבר הזה; כי כחלק הירד במלחמה, וכחלק הישב על-הכלים יחדו יחלקו: ס

²⁵ויהי מהיום ההוא ומעלה; וישמה לחק ולמשפט לישראל, עד היום הזה: פ

²⁶ויבא דוד אל-צקלג, וישלח מהשלל לזקני יהודה לרעהו לאמר; הנה לכם ברכה, משלל איבי יהוה:

²⁷לאשר בבית-אל ולאשר ברמות-נגב ולאשר ביתר:

²⁸ולאשר בערער ולאשר בשפמות ולאשר באשתמע: ס

²⁹ולאשר ברכל, ולאשר בערי הירחמאלי, ולאשר בערי הקיני:

³⁰ולאשר בחרמה ולאשר בבור-עשן ולאשר בעתך:

³¹ולאשר בחברון; ולכל-המקמות אשר-התהלך-שם דוד הוא ואנשיו: פ