Read כֶּתֶר אֲרָם צוֹבָא - Tanah Aleppo Codex בראשית 42 Bible Online

בראשית 42 - כֶּתֶר אֲרָם צוֹבָא - Tanah Aleppo Codex bible

בראשית 42

¹א וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו

²ב ויאמר--הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות

³ג וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים

⁴ד ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון

⁵ה ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען

⁶ו ויוסף הוא השליט על הארץ--הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה

⁷ז וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל

⁸ח ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו

⁹ט ויזכר יוסף--את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם

¹⁰י ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל

¹¹יא כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים

¹²יב ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות

¹³יג ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד--בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו

¹⁴יד ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר--מרגלים אתם

¹⁵טו בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה

¹⁶טז שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא--חי פרעה כי מרגלים אתם

¹⁷יז ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים

¹⁸יח ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא

¹⁹יט אם כנים אתם--אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם

²⁰כ ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן

²¹כא ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת

²²כב ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד--ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש

²³כג והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם

²⁴כד ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם

²⁵כה ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן

²⁶כו וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם

²⁷כז ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו--במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו

²⁸כח ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו

²⁹כט ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל הקרת אתם לאמר

³⁰ל דבר האיש אדני הארץ אתנו--קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ

³¹לא ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים

³²לב שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען

³³לג ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו

³⁴לד והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו

³⁵לה ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם--וייראו

³⁶לו ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה

³⁷לז ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך

³⁸לח ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה