Read כֶּתֶר אֲרָם צוֹבָא - Tanah Aleppo Codex נחמיה 13 Bible Online

נחמיה 13 - כֶּתֶר אֲרָם צוֹבָא - Tanah Aleppo Codex bible

נחמיה 13

¹א ביום ההוא נקרא בספר משה--באזני העם ונמצא כתוב בו אשר לא יבוא עמני ומואבי בקהל האלהים עד עולם

²ב כי לא קדמו את בני ישראל בלחם ובמים וישכר עליו את בלעם לקללו ויהפך אלהינו הקללה לברכה

³ג ויהי כשמעם את התורה ויבדילו כל ערב מישראל

⁴ד ולפני מזה--אלישיב הכהן נתון בלשכת בית אלהינו קרוב לטוביה

⁵ה ויעש לו לשכה גדולה ושם היו לפנים נתנים את המנחה הלבונה והכלים ומעשר הדגן התירוש והיצהר--מצות הלוים והמשררים והשוערים ותרומת הכהנים

⁶ו ובכל זה לא הייתי בירושלם כי בשנת שלשים ושתים לארתחשסתא מלך בבל באתי אל המלך ולקץ ימים נשאלתי מן המלך

⁷ז ואבוא לירושלם ואבינה ברעה אשר עשה אלישיב לטוביה--לעשות לו נשכה בחצרי בית האלהים

⁸ח וירע לי מאד ואשליכה את כל כלי בית טוביה החוץ--מן הלשכה

⁹ט ואמרה ויטהרו הלשכות ואשיבה שם כלי בית האלהים את המנחה והלבונה {פ}

¹⁰י ואדעה כי מניות הלוים לא נתנה ויברחו איש לשדהו הלוים והמשררים עשי המלאכה

¹¹יא ואריבה את הסגנים ואמרה מדוע נעזב בית האלהים ואקבצם ואעמדם על עמדם

¹²יב וכל יהודה הביאו מעשר הדגן והתירוש והיצהר--לאוצרות

¹³יג ואוצרה על אוצרות שלמיה הכהן וצדוק הסופר ופדיה מן הלוים ועל ידם חנן בן זכור בן מתניה כי נאמנים נחשבו ועליהם לחלק לאחיהם {פ}

¹⁴יד זכרה לי אלהי על זאת ואל תמח חסדי אשר עשיתי בבית אלהי--ובמשמריו

¹⁵טו בימים ההמה ראיתי ביהודה דרכים גתות בשבת ומביאים הערמות ועמסים על החמרים ואף יין ענבים ותאנים וכל משא ומביאים ירושלם ביום השבת ואעיד ביום מכרם ציד

¹⁶טז והצרים ישבו בה מביאים דאג וכל מכר ומוכרים בשבת לבני יהודה ובירושלם

¹⁷יז ואריבה את חרי יהודה ואמרה להם מה הדבר הרע הזה אשר אתם עשים ומחללים את יום השבת

¹⁸יח הלוא כה עשו אבתיכם--ויבא אלהינו עלינו את כל הרעה הזאת ועל העיר הזאת ואתם מוסיפים חרון על ישראל לחלל את השבת {פ}

¹⁹יט ויהי כאשר צללו שערי ירושלם לפני השבת ואמרה ויסגרו הדלתות ואמרה אשר לא יפתחום עד אחר השבת ומנערי העמדתי על השערים--לא יבוא משא ביום השבת

²⁰כ וילינו הרכלים ומכרי כל ממכר מחוץ לירושלם--פעם ושתים

²¹כא ואעידה בהם ואמרה אליהם מדוע אתם לנים נגד החומה--אם תשנו יד אשלח בכם מן העת ההיא לא באו בשבת {ס}

²²כב ואמרה ללוים אשר יהיו מטהרים ובאים שמרים השערים--לקדש את יום השבת גם זאת זכרה לי אלהי וחוסה עלי כרב חסדך {פ}

²³כג גם בימים ההם ראיתי את היהודים השיבו נשים אשדודיות (אשדדיות) עמוניות (עמניות) מואביות

²⁴כד ובניהם חצי מדבר אשדודית ואינם מכירים לדבר יהודית--וכלשון עם ועם

²⁵כה ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם באלהים אם תתנו בנתיכם לבניהם ואם תשאו מבנתיהם לבניכם ולכם

²⁶כו הלוא על אלה חטא שלמה מלך ישראל ובגוים הרבים לא היה מלך כמהו ואהוב לאלהיו היה ויתנהו אלהים מלך על כל ישראל גם אותו החטיאו הנשים הנכריות

²⁷כז ולכם הנשמע לעשת את כל הרעה הגדולה הזאת--למעל באלהינו להשיב נשים נכריות

²⁸כח ומבני יוידע בן אלישיב הכהן הגדול חתן לסנבלט החרני ואבריחהו מעלי

²⁹כט זכרה להם אלהי על גאלי הכהנה וברית הכהנה והלוים

³⁰ל וטהרתים מכל נכר ואעמידה משמרות לכהנים וללוים איש במלאכתו

³¹לא ולקרבן העצים בעתים מזמנות ולבכורים זכרה לי אלהי לטובה {ש}