Read כֶּתֶר אֲרָם צוֹבָא - Tanah Aleppo Codex שמות 12 Bible Online

שמות 12 - כֶּתֶר אֲרָם צוֹבָא - Tanah Aleppo Codex bible

שמות 12

¹א ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר

²ב החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה

³ג דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת--שה לבית

⁴ד ואם ימעט הבית מהיות משה--ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו על השה

⁵ה שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העזים תקחו

⁶ו והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל--בין הערבים

⁷ז ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף--על הבתים אשר יאכלו אתו בהם

⁸ח ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררים יאכלהו

⁹ט אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו

¹⁰י ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו

¹¹יא וככה תאכלו אתו--מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה

¹²יב ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה

¹³יג והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עלכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים

¹⁴יד והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו

¹⁵טו שבעת ימים מצות תאכלו--אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל--מיום הראשן עד יום השבעי

¹⁶טז וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם--אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם

¹⁷יז ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם--חקת עולם

¹⁸יח בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש--בערב

¹⁹יט שבעת ימים--שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל--בגר ובאזרח הארץ

²⁰כ כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות {פ}

²¹כא ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם--ושחטו הפסח

²²כב ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו--עד בקר

²³כג ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף

²⁴כד ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם

²⁵כה והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם--כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת

²⁶כו והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם

²⁷כז ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו

²⁸כח וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואהרן כן עשו {ס}

²⁹כט ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה

³⁰ל ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת

³¹לא ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי--גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם

³²לב גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי

³³לג ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים

³⁴לד וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על שכמם

³⁵לה ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת

³⁶לו ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים--וישאלום וינצלו את מצרים {פ}

³⁷לז ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף

³⁸לח וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד

³⁹לט ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות--כי לא חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם

⁴⁰מ ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים--שלשים שנה וארבע מאות שנה

⁴¹מא ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים

⁴²מב ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרתם {פ}

⁴³מג ויאמר יהוה אל משה ואהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו

⁴⁴מד וכל עבד איש מקנת כסף--ומלתה אתו אז יאכל בו

⁴⁵מה תושב ושכיר לא יאכל בו

⁴⁶מו בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו

⁴⁷מז כל עדת ישראל יעשו אתו

⁴⁸מח וכי יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה--המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו

⁴⁹מט תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם

⁵⁰נ ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו {ס}

⁵¹נא ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים--על צבאתם {פ}