Read כֶּתֶר אֲרָם צוֹבָא - Tanah Aleppo Codex ישעיהו 14 Bible Online

ישעיהו 14 - כֶּתֶר אֲרָם צוֹבָא - Tanah Aleppo Codex bible

ישעיהו 14

¹א כי ירחם יהוה את יעקב ובחר עוד בישראל והניחם על אדמתם ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב

²ב ולקחום עמים והביאום אל מקומם והתנחלום בית ישראל על אדמת יהוה לעבדים ולשפחות והיו שבים לשביהם ורדו בנגשיהם {ס}

³ג והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך--ומן העבדה הקשה אשר עבד בך

⁴ד ונשאת המשל הזה על מלך בבל--ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה

⁵ה שבר יהוה מטה רשעים--שבט משלים

⁶ו מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך

⁷ז נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה

⁸ח גם ברושים שמחו לך ארזי לבנון מאז שכבת לא יעלה הכרת עלינו

⁹ט שאול מתחת רגזה לך--לקראת בואך עורר לך רפאים כל עתודי ארץ--הקים מכסאותם כל מלכי גוים

¹⁰י כלם יענו ויאמרו אליך גם אתה חלית כמונו אלינו נמשלת

¹¹יא הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה

¹²יב איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים

¹³יג ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה--ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון

¹⁴יד אעלה על במתי עב אדמה לעליון

¹⁵טו אך אל שאול תורד אל ירכתי בור

¹⁶טז ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות

¹⁷יז שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא פתח ביתה

¹⁸יח כל מלכי גוים כלם--שכבו בכבוד איש בביתו

¹⁹יט ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב--לבש הרגים מטעני חרב יורדי אל אבני בור כפגר מובס

²⁰כ לא תחד אתם בקבורה כי ארצך שחת עמך הרגת לא יקרא לעולם זרע מרעים

²¹כא הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים

²²כב וקמתי עליהם נאם יהוה צבאות והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד--נאם יהוה

²³כג ושמתיה למורש קפד ואגמי מים וטאטאתיה במטאטא השמד נאם יהוה צבאות {ס}

²⁴כד נשבע יהוה צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום

²⁵כה לשבר אשור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שכמו יסור

²⁶כו זאת העצה היעוצה על כל הארץ וזאת היד הנטויה על כל הגוים

²⁷כז כי יהוה צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישיבנה {פ}

²⁸כח בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה

²⁹כט אל תשמחי פלשת כלך כי נשבר שבט מכך כי משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף

³⁰ל ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך ושאריתך יהרג

³¹לא הילילי שער זעקי עיר נמוג פלשת כלך כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו

³²לב ומה יענה מלאכי גוי כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו {פ}