Read כֶּתֶר אֲרָם צוֹבָא - Tanah Aleppo Codex ירמיהו 50 Bible Online

ירמיהו 50 - כֶּתֶר אֲרָם צוֹבָא - Tanah Aleppo Codex bible

ירמיהו 50

¹א הדבר אשר דבר יהוה אל בבל--אל ארץ כשדים ביד ירמיהו הנביא

²ב הגידו בגוים והשמיעו ושאו נס השמיעו אל תכחדו אמרו נלכדה בבל הביש בל חת מרדך הבישו עצביה חתו גלוליה

³ג כי עלה עליה גוי מצפון הוא ישית את ארצה לשמה ולא יהיה יושב בה מאדם ועד בהמה נדו הלכו

⁴ד בימים ההמה ובעת ההיא נאם יהוה יבאו בני ישראל המה ובני יהודה יחדו הלוך ובכו ילכו ואת יהוה אלהיהם יבקשו

⁵ה ציון ישאלו דרך הנה פניהם באו ונלוו אל יהוה ברית עולם לא תשכח

⁶ו צאן אבדות היה (היו) עמי--רעיהם התעום הרים שובבים (שובבום) מהר אל גבעה הלכו שכחו רבצם

⁷ז כל מוצאיהם אכלום וצריהם אמרו לא נאשם תחת אשר חטאו ליהוה נוה צדק ומקוה אבותיהם יהוה {ס}

⁸ח נדו מתוך בבל ומארץ כשדים יצאו (צאו) והיו כעתודים לפני צאן

⁹ט כי הנה אנכי מעיר ומעלה על בבל קהל גוים גדלים מארץ צפון וערכו לה משם תלכד חציו כגבור משכיל לא ישוב ריקם

¹⁰י והיתה כשדים לשלל כל שלליה ישבעו נאם יהוה

¹¹יא כי תשמחי (תשמחו) כי תעלזי (תעלזו) שסי נחלתי כי תפושי (תפושו) כעגלה דשה ותצהלי (ותצהלו) כאברים

¹²יב בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה

¹³יג מקצף יהוה לא תשב והיתה שממה כלה כל עבר על בבל ישם וישרק על כל מכותיה

¹⁴יד ערכו על בבל סביב כל דרכי קשת ידו אליה אל תחמלו אל חץ כי ליהוה חטאה

¹⁵טו הריעו עליה סביב נתנה ידה נפלו אשויתיה (אשיותיה) נהרסו חומותיה כי נקמת יהוה היא הנקמו בה כאשר עשתה עשו לה

¹⁶טז כרתו זורע מבבל ותפש מגל בעת קציר--מפני חרב היונה איש אל עמו יפנו ואיש לארצו ינסו {ס}

¹⁷יז שה פזורה ישראל אריות הדיחו הראשון אכלו מלך אשור וזה האחרון עצמו נבוכדראצר מלך בבל {פ}

¹⁸יח לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני פקד אל מלך בבל ואל ארצו--כאשר פקדתי אל מלך אשור

¹⁹יט ושבבתי את ישראל אל נוהו ורעה הכרמל והבשן ובהר אפרים והגלעד תשבע נפשו

²⁰כ בימים ההם ובעת ההיא נאם יהוה יבקש את עון ישראל ואיננו ואת חטאת יהודה ולא תמצאינה כי אסלח לאשר אשאיר {פ}

²¹כא על הארץ מרתים עלה עליה ואל יושבי פקוד חרב והחרם אחריהם נאם יהוה ועשה ככל אשר צויתיך {ס}

²²כב קול מלחמה בארץ--ושבר גדול

²³כג איך נגדע וישבר פטיש כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים

²⁴כד יקשתי לך וגם נלכדת בבל ואת לא ידעת נמצאת וגם נתפשת--כי ביהוה התגרית

²⁵כה פתח יהוה את אוצרו ויוצא את כלי זעמו כי מלאכה היא לאדני יהוה צבאות--בארץ כשדים

²⁶כו באו לה מקץ פתחו מאבסיה סלוה כמו ערמים והחרימוה אל תהי לה שארית

²⁷כז חרבו כל פריה ירדו לטבח הוי עליהם כי בא יומם עת פקדתם {ס}

²⁸כח קול נסים ופלטים מארץ בבל להגיד בציון את נקמת יהוה אלהינו--נקמת היכלו

²⁹כט השמיעו אל בבל רבים כל דרכי קשת חנו עליה סביב אל יהי (לה) פליטה שלמו לה כפעלה ככל אשר עשתה עשו לה כי אל יהוה זדה אל קדוש ישראל

³⁰ל לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל אנשי מלחמתה ידמו ביום ההוא נאם יהוה {פ}

³¹לא הנני אליך זדון נאם אדני יהוה צבאות כי בא יומך עת פקדתיך

³²לב וכשל זדון ונפל ואין לו מקים והצתי אש בעריו ואכלה כל סביבתיו {ס}

³³לג כה אמר יהוה צבאות עשוקים בני ישראל ובני יהודה יחדו וכל שביהם החזיקו בם מאנו שלחם

³⁴לד גאלם חזק יהוה צבאות שמו--ריב יריב את ריבם למען הרגיע את הארץ והרגיז לישבי בבל

³⁵לה חרב על כשדים נאם יהוה ואל ישבי בבל ואל שריה ואל חכמיה

³⁶לו חרב אל הבדים ונאלו חרב אל גבוריה וחתו

³⁷לז חרב אל סוסיו ואל רכבו ואל כל הערב אשר בתוכה--והיו לנשים חרב אל אוצרתיה ובזזו

³⁸לח חרב אל מימיה ויבשו כי ארץ פסלים היא ובאימים יתהללו

³⁹לט לכן ישבו ציים את איים וישבו בה בנות יענה ולא תשב עוד לנצח ולא תשכון עד דור ודר

⁴⁰מ כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ואת שכניה--נאם יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם

⁴¹מא הנה עם בא מצפון וגוי גדול ומלכים רבים יערו מירכתי ארץ

⁴²מב קשת וכידן יחזיקו אכזרי המה ולא ירחמו--קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת בבל

⁴³מג שמע מלך בבל את שמעם ורפו ידיו צרה החזיקתהו--חיל כיולדה

⁴⁴מד הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן--כי ארגעה ארוצם (אריצם) מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יועדני ומי זה רעה אשר יעמד לפני

⁴⁵מה לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל בבל ומחשבותיו אשר חשב אל ארץ כשדים אם לא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוה

⁴⁶מו מקול נתפשה בבל נרעשה הארץ וזעקה בגוים נשמע {ס}