Read כֶּתֶר אֲרָם צוֹבָא - Tanah Aleppo Codex ירמיהו 51 Bible Online

ירמיהו 51 - כֶּתֶר אֲרָם צוֹבָא - Tanah Aleppo Codex bible

ירמיהו 51

¹א כה אמר יהוה הנני מעיר על בבל ואל ישבי לב קמי--רוח משחית

²ב ושלחתי לבבל זרים וזרוה ויבקקו את ארצה כי היו עליה מסביב ביום רעה

³ג אל ידרך ידרך ( ) הדרך קשתו ואל יתעל בסרינו ואל תחמלו אל בחריה--החרימו כל צבאה

⁴ד ונפלו חללים בארץ כשדים ומדקרים בחוצותיה

⁵ה כי לא אלמן ישראל ויהודה מאלהיו--מיהוה צבאות כי ארצם מלאה אשם מקדוש ישראל

⁶ו נסו מתוך בבל ומלטו איש נפשו--אל תדמו בעונה כי עת נקמה היא ליהוה--גמול הוא משלם לה

⁷ז כוס זהב בבל ביד יהוה--משכרת כל הארץ מיינה שתו גוים על כן יתהללו גוים

⁸ח פתאם נפלה בבל ותשבר הילילו עליה קחו צרי למכאובה--אולי תרפא

⁹ט רפאנו את בבל ולא נרפתה--עזבוה ונלך איש לארצו כי נגע אל השמים משפטה ונשא עד שחקים

¹⁰י הוציא יהוה את צדקתינו באו ונספרה בציון את מעשה יהוה אלהינו {ס}

¹¹יא הברו החצים מלאו השלטים--העיר יהוה את רוח מלכי מדי כי על בבל מזמתו להשחיתה כי נקמת יהוה היא נקמת היכלו

¹²יב אל חומת בבל שאו נס החזיקו המשמר--הקימו שמרים הכינו הארבים כי גם זמם יהוה--גם עשה את אשר דבר אל ישבי בבל

¹³יג שכנתי (שכנת) על מים רבים רבת אוצרת בא קצך אמת בצעך

¹⁴יד נשבע יהוה צבאות בנפשו כי אם מלאתיך אדם כילק וענו עליך הידד {ס}

¹⁵טו עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים

¹⁶טז לקול תתו המון מים בשמים ויעל נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו

¹⁷יז נבער כל אדם מדעת הביש כל צרף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם

¹⁸יח הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו

¹⁹יט לא כאלה חלק יעקוב כי יוצר הכל הוא--ושבט נחלתו יהוה צבאות שמו {פ}

²⁰כ מפץ אתה לי כלי מלחמה ונפצתי בך גוים והשחתי בך ממלכות

²¹כא ונפצתי בך סוס ורכבו ונפצתי בך רכב ורכבו

²²כב ונפצתי בך איש ואשה ונפצתי בך זקן ונער ונפצתי בך בחור ובתולה

²³כג ונפצתי בך רעה ועדרו ונפצתי בך אכר וצמדו ונפצתי בך פחות וסגנים

²⁴כד ושלמתי לבבל ולכל יושבי כשדים את כל רעתם אשר עשו בציון--לעיניכם נאם יהוה {ס}

²⁵כה הנני אליך הר המשחית נאם יהוה המשחית את כל הארץ ונטיתי את ידי עליך וגלגלתיך מן הסלעים ונתתיך להר שרפה

²⁶כו ולא יקחו ממך אבן לפנה ואבן למוסדות כי שממות עולם תהיה נאם יהוה

²⁷כז שאו נס בארץ תקעו שופר בגוים קדשו עליה גוים--השמיעו עליה ממלכות אררט מני ואשכנז פקדו עליה טפסר העלו סוס כילק סמר

²⁸כח קדשו עליה גוים את מלכי מדי את פחותיה ואת כל סגניה ואת כל ארץ ממשלתו

²⁹כט ותרעש הארץ ותחל כי קמה על בבל מחשבות יהוה לשום את ארץ בבל לשמה מאין יושב

³⁰ל חדלו גבורי בבל להלחם ישבו במצדות--נשתה גבורתם היו לנשים הציתו משכנתיה נשברו בריחיה

³¹לא רץ לקראת רץ ירוץ ומגיד לקראת מגיד--להגיד למלך בבל כי נלכדה עירו מקצה

³²לב והמעברות נתפשו ואת האגמים שרפו באש ואנשי המלחמה נבהלו {ס}

³³לג כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל בת בבל כגרן עת הדריכה עוד מעט ובאה עת הקציר לה

³⁴לד אכלנו (אכלני) הממנו (הממני) נבוכדראצר מלך בבל הציגנו (הציגני) כלי ריק בלענו (בלעני) כתנין מלא כרשו מעדני הדיחנו (הדיחני)

³⁵לה חמסי ושארי על בבל תאמר ישבת ציון ודמי אל ישבי כשדים תאמר ירושלם {ס}

³⁶לו לכן כה אמר יהוה הנני רב את ריבך ונקמתי את נקמתך והחרבתי את ימה והבשתי את מקורה

³⁷לז והיתה בבל לגלים מעון תנים שמה ושרקה מאין יושב

³⁸לח יחדו ככפרים ישאגו נערו כגורי אריות

³⁹לט בחמם אשית את משתיהם והשכרתים למען יעלזו וישנו שנת עולם ולא יקיצו--נאם יהוה

⁴⁰מ אורידם ככרים לטבוח--כאילים עם עתודים

⁴¹מא איך נלכדה ששך ותתפש תהלת כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים

⁴²מב עלה על בבל הים בהמון גליו נכסתה

⁴³מג היו עריה לשמה ארץ ציה וערבה ארץ לא ישב בהן כל איש ולא יעבר בהן בן אדם

⁴⁴מד ופקדתי על בל בבבל והצאתי את בלעו מפיו ולא ינהרו אליו עוד גוים גם חומת בבל נפלה

⁴⁵מה צאו מתוכה עמי ומלטו איש את נפשו--מחרון אף יהוה

⁴⁶מו ופן ירך לבבכם ותיראו בשמועה הנשמעת בארץ ובא בשנה השמועה ואחריו בשנה השמועה וחמס בארץ ומשל על משל

⁴⁷מז לכן הנה ימים באים ופקדתי על פסילי בבל וכל ארצה תבוש וכל חלליה יפלו בתוכה

⁴⁸מח ורננו על בבל שמים וארץ וכל אשר בהם כי מצפון יבוא לה השודדים נאם יהוה

⁴⁹מט גם בבל לנפל חללי ישראל גם לבבל נפלו חללי כל הארץ

⁵⁰נ פלטים מחרב הלכו אל תעמדו זכרו מרחוק את יהוה וירושלם תעלה על לבבכם

⁵¹נא בשנו כי שמענו חרפה כסתה כלמה פנינו כי באו זרים על מקדשי בית יהוה {פ}

⁵²נב לכן הנה ימים באים נאם יהוה ופקדתי על פסיליה ובכל ארצה יאנק חלל

⁵³נג כי תעלה בבל השמים וכי תבצר מרום עזה מאתי יבאו שדדים לה--נאם יהוה {ס}

⁵⁴נד קול זעקה מבבל ושבר גדול מארץ כשדים

⁵⁵נה כי שדד יהוה את בבל ואבד ממנה קול גדול והמו גליהם כמים רבים נתן שאון קולם

⁵⁶נו כי בא עליה על בבל שודד ונלכדו גבוריה חתתה קשתותם כי אל גמלות יהוה שלם ישלם

⁵⁷נז והשכרתי שריה וחכמיה פחותיה וסגניה וגבוריה וישנו שנת עולם ולא יקיצו נאם המלך--יהוה צבאות שמו {ס}

⁵⁸נח כה אמר יהוה צבאות חמות בבל הרחבה ערער תתערער ושעריה הגבהים באש יצתו ויגעו עמים בדי ריק ולאמים בדי אש ויעפו {ס}

⁵⁹נט הדבר אשר צוה ירמיהו הנביא את שריה בן נריה בן מחסיה בלכתו את צדקיהו מלך יהודה בבל בשנת הרבעית למלכו ושריה שר מנוחה

⁶⁰ס ויכתב ירמיהו את כל הרעה אשר תבוא אל בבל--אל ספר אחד את כל הדברים האלה הכתבים אל בבל

⁶¹סא ויאמר ירמיהו אל שריה כבאך בבל--וראית וקראת את כל הדברים האלה

⁶²סב ואמרת יהוה אתה דברת אל המקום הזה להכריתו לבלתי היות בו יושב למאדם ועד בהמה כי שממות עולם תהיה

⁶³סג והיה ככלתך לקרא את הספר הזה תקשר עליו אבן והשלכתו אל תוך פרת

⁶⁴סד ואמרת ככה תשקע בבל ולא תקום מפני הרעה אשר אנכי מביא עליה--ויעפו עד הנה דברי ירמיהו {פ}