Read כֶּתֶר אֲרָם צוֹבָא - Tanah Aleppo Codex יחזקאל 21 Bible Online

יחזקאל 21 - כֶּתֶר אֲרָם צוֹבָא - Tanah Aleppo Codex bible

יחזקאל 21

¹א ויהי דבר יהוה אלי לאמר

²ב בן אדם שים פניך דרך תימנה והטף אל דרום והנבא אל יער השדה נגב

³ג ואמרת ליער הנגב שמע דבר יהוה כה אמר אדני יהוה הנני מצית בך אש ואכלה בך כל עץ לח וכל עץ יבש לא תכבה להבת שלהבת ונצרבו בה כל פנים מנגב צפונה

⁴ד וראו כל בשר כי אני יהוה בערתיה לא תכבה

⁵ה ואמר אהה אדני יהוה המה אמרים לי הלא ממשל משלים הוא {פ}

⁶ו ויהי דבר יהוה אלי לאמר

⁷ז בן אדם שים פניך אל ירושלם והטף אל מקדשים והנבא אל אדמת ישראל

⁸ח ואמרת לאדמת ישראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע

⁹ט יען אשר הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל כל בשר--מנגב צפון

¹⁰י וידעו כל בשר כי אני יהוה הוצאתי חרבי מתערה לא תשוב עוד {ס}

¹¹יא ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם

¹²יב והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים--הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה {פ}

¹³יג ויהי דבר יהוה אלי לאמר

¹⁴יד בן אדם--הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם מרוטה

¹⁵טו למען טבח טבח הוחדה למען היה לה ברק מרטה או נשיש שבט בני מאסת כל עץ

¹⁶טז ויתן אתה למרטה לתפש בכף היא הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד הורג

¹⁷יז זעק והילל בן אדם--כי היא היתה בעמי היא בכל נשיאי ישראל מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספק אל ירך

¹⁸יח כי בחן--ומה אם גם שבט מאסת לא יהיה נאם אדני יהוה {פ}

¹⁹יט ואתה בן אדם--הנבא והך כף אל כף ותכפל חרב שלישתה חרב חללים--היא חרב חלל הגדול החדרת להם

²⁰כ למען למוג לב והרבה המכשלים--על כל שעריהם נתתי אבחת חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח

²¹כא התאחדי הימני השימי השמילי אנה פניך מעדות

²²כב וגם אני אכה כפי אל כפי והניחתי חמתי אני יהוה דברתי {פ}

²³כג ויהי דבר יהוה אלי לאמר

²⁴כד ואתה בן אדם שים לך שנים דרכים לבוא חרב מלך בבל--מארץ אחד יצאו שניהם ויד ברא בראש דרך עיר ברא

²⁵כה דרך תשים--לבוא חרב את רבת בני עמון ואת יהודה בירושלם בצורה

²⁶כו כי עמד מלך בבל אל אם הדרך בראש שני הדרכים--לקסם קסם קלקל בחצים שאל בתרפים ראה בכבד

²⁷כז בימינו היה הקסם ירושלם לשום כרים לפתח פה ברצח להרים קול בתרועה--לשום כרים על שערים לשפך סללה לבנות דיק

²⁸כח והיה להם כקסום (כקסם) שוא בעיניהם שבעי שבעות להם והוא מזכיר עון להתפש {ס}

²⁹כט לכן כה אמר אדני יהוה יען הזכרכם עונכם בהגלות פשעיכם להראות חטאותיכם בכל עלילותיכם--יען הזכרכם בכף תתפשו {פ}

³⁰ל ואתה חלל רשע נשיא ישראל אשר בא יומו בעת עון קץ {ס}

³¹לא כה אמר אדני יהוה הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא זאת--השפלה הגבה והגבה השפיל

³²לב עוה עוה עוה אשימנה גם זאת לא היה עד בא אשר לו המשפט ונתתיו {פ} [ (Ezekiel 21:33) לג ואתה בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה אל בני עמון ואל חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק ] [ (Ezekiel 21:34) לד בחזות לך שוא בקסם לך כזב--לתת אותך אל צוארי חללי רשעים אשר בא יומם בעת עון קץ ] [ (Ezekiel 21:35) לה השב אל תערה במקום אשר נבראת בארץ מכרותיך אשפט אתך ] [ (Ezekiel 21:36) לו ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית ] [ (Ezekiel 21:37) לז לאש תהיה לאכלה דמך יהיה בתוך הארץ לא תזכרי כי אני יהוה דברתי {פ} ]