Read כֶּתֶר אֲרָם צוֹבָא - Tanah Aleppo Codex יחזקאל 23 Bible Online

יחזקאל 23 - כֶּתֶר אֲרָם צוֹבָא - Tanah Aleppo Codex bible

יחזקאל 23

¹א ויהי דבר יהוה אלי לאמר

²ב בן אדם--שתים נשים בנות אם אחת היו

³ג ותזנינה במצרים בנעוריהן זנו שמה מעכו שדיהן ושם עשו דדי בתוליהן

⁴ד ושמותן אהלה הגדולה ואהליבה אחותה ותהיינה לי ותלדנה בנים ובנות ושמותן--שמרון אהלה וירושלם אהליבה

⁵ה ותזן אהלה תחתי ותעגב על מאהביה אל אשור קרובים

⁶ו לבשי תכלת פחות וסגנים בחורי חמד כלם פרשים רכבי סוסים

⁷ז ותתן תזנותיה עליהם מבחר בני אשור כלם ובכל אשר עגבה בכל גלוליהם נטמאה

⁸ח ואת תזנותיה ממצרים לא עזבה--כי אותה שכבו בנעוריה והמה עשו דדי בתוליה וישפכו תזנותם עליה

⁹ט לכן נתתיה ביד מאהביה--ביד בני אשור אשר עגבה עליהם

¹⁰י המה גלו ערותה--בניה ובנותיה לקחו ואותה בחרב הרגו ותהי שם לנשים ושפוטים עשו בה {ס}

¹¹יא ותרא אחותה אהליבה ותשחת עגבתה ממנה ואת תזנותיה--מזנוני אחותה

¹²יב אל בני אשור עגבה פחות וסגנים קרבים לבשי מכלול פרשים רכבי סוסים--בחורי חמד כלם

¹³יג וארא כי נטמאה דרך אחד לשתיהן

¹⁴יד ותוסף אל תזנותיה ותרא אנשי מחקה על הקיר צלמי כשדיים (כשדים) חקקים בששר

¹⁵טו חגורי אזור במתניהם סרוחי טבולים בראשיהם--מראה שלשים כלם דמות בני בבל כשדים ארץ מולדתם

¹⁶טז ותעגב (ותעגבה) עליהם למראה עיניה ותשלח מלאכים אליהם כשדימה

¹⁷יז ויבאו אליה בני בבל למשכב דדים ויטמאו אותה בתזנותם ותטמא בם--ותקע נפשה מהם

¹⁸יח ותגל תזנותיה ותגל את ערותה ותקע נפשי מעליה כאשר נקעה נפשי מעל אחותה

¹⁹יט ותרבה את תזנותיה לזכר את ימי נעוריה אשר זנתה בארץ מצרים

²⁰כ ותעגבה על פלגשיהם אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם

²¹כא ותפקדי את זמת נעוריך בעשות ממצרים דדיך למען שדי נעוריך {ס}

²²כב לכן אהליבה כה אמר אדני יהוה הנני מעיר את מאהביך עליך את אשר נקעה נפשך מהם והבאתים עליך מסביב

²³כג בני בבל וכל כשדים פקוד ושוע וקוע כל בני אשור אותם בחורי חמד פחות וסגנים כלם--שלשים וקרואים רכבי סוסים כלם

²⁴כד ובאו עליך הצן רכב וגלגל ובקהל עמים--צנה ומגן וקובע ישימו עליך סביב ונתתי לפניהם משפט ושפטוך במשפטיהם

²⁵כה ונתתי קנאתי בך ועשו אותך בחמה--אפך ואזניך יסירו ואחריתך בחרב תפול המה בניך ובנותיך יקחו ואחריתך תאכל באש

²⁶כו והפשיטוך את בגדיך ולקחו כלי תפארתך

²⁷כז והשבתי זמתך ממך ואת זנותך מארץ מצרים ולא תשאי עיניך אליהם ומצרים לא תזכרי עוד {פ}

²⁸כח כי כה אמר אדני יהוה הנני נתנך ביד אשר שנאת--ביד אשר נקעה נפשך מהם

²⁹כט ועשו אותך בשנאה ולקחו כל יגיעך ועזבוך עירם ועריה ונגלה ערות זנוניך וזמתך ותזנותיך

³⁰ל עשה אלה לך בזנותך אחרי גוים על אשר נטמאת בגלוליהם

³¹לא בדרך אחותך הלכת ונתתי כוסה בידך {ס}

³²לב כה אמר אדני יהוה כוס אחותך תשתי העמקה והרחבה תהיה לצחק וללעג מרבה להכיל

³³לג שכרון ויגון תמלאי כוס שמה ושממה כוס אחותך שמרון

³⁴לד ושתית אותה ומצית ואת חרשיה תגרמי--ושדיך תנתקי כי אני דברתי נאם אדני יהוה {ס}

³⁵לה לכן כה אמר אדני יהוה יען שכחת אותי ותשליכי אותי אחרי גוך וגם את שאי זמתך ואת תזנותיך {ס}

³⁶לו ויאמר יהוה אלי בן אדם התשפוט את אהלה ואת אהליבה והגד להן את תועבותיהן

³⁷לז כי נאפו ודם בידיהן ואת גלוליהן נאפו וגם את בניהן אשר ילדו לי העבירו להם לאכלה

³⁸לח עוד זאת עשו לי טמאו את מקדשי ביום ההוא ואת שבתותי חללו

³⁹לט ובשחטם את בניהם לגלוליהם ויבאו אל מקדשי ביום ההוא לחללו והנה כה עשו בתוך ביתי

⁴⁰מ ואף כי תשלחנה לאנשים באים ממרחק--אשר מלאך שלוח אליהם והנה באו לאשר רחצת כחלת עיניך ועדית עדי

⁴¹מא וישבת על מטה כבודה ושלחן ערוך לפניה וקטרתי ושמני שמת עליה

⁴²מב וקול המון שלו בה ואל אנשים מרב אדם מובאים סובאים (סבאים) ממדבר ויתנו צמידים אל ידיהן ועטרת תפארת על ראשיהן

⁴³מג ואמר לבלה נאופים עת (עתה) יזנה (יזנו) תזנותה והיא

⁴⁴מד ויבוא אליה כבוא אל אשה זונה כן באו אל אהלה ואל אהליבה--אשת הזמה

⁴⁵מה ואנשים צדיקם המה ישפטו אותהם--משפט נאפות ומשפט שפכות דם כי נאפת הנה ודם בידיהן {ס}

⁴⁶מו כי כה אמר אדני יהוה העלה עליהם קהל ונתן אתהן לזעוה ולבז

⁴⁷מז ורגמו עליהן אבן קהל וברא אותהן בחרבותם בניהם ובנותיהם יהרגו ובתיהן באש ישרפו

⁴⁸מח והשבתי זמה מן הארץ ונוסרו כל הנשים ולא תעשינה כזמתכנה

⁴⁹מט ונתנו זמתכנה עליכן וחטאי גלוליכן תשאינה וידעתם כי אני אדני יהוה {פ}