Read כֶּתֶר אֲרָם צוֹבָא - Tanah Aleppo Codex יחזקאל 33 Bible Online

יחזקאל 33 - כֶּתֶר אֲרָם צוֹבָא - Tanah Aleppo Codex bible

יחזקאל 33

¹א ויהי דבר יהוה אלי לאמר

²ב בן אדם דבר אל בני עמך ואמרת אליהם ארץ כי אביא עליה חרב ולקחו עם הארץ איש אחד מקציהם ונתנו אתו להם לצפה

³ג וראה את החרב באה על הארץ ותקע בשופר והזהיר את העם

⁴ד ושמע השמע את קול השופר ולא נזהר ותבוא חרב ותקחהו--דמו בראשו יהיה

⁵ה את קול השופר שמע ולא נזהר דמו בו יהיה והוא נזהר נפשו מלט

⁶ו והצפה כי יראה את החרב באה ולא תקע בשופר והעם לא נזהר ותבוא חרב ותקח מהם נפש--הוא בעונו נלקח ודמו מיד הצפה אדרש {פ}

⁷ז ואתה בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אתם ממני

⁸ח באמרי לרשע רשע מות תמות ולא דברת להזהיר רשע מדרכו--הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש

⁹ט ואתה כי הזהרת רשע מדרכו לשוב ממנה ולא שב מדרכו--הוא בעונו ימות ואתה נפשך הצלת {פ}

¹⁰י ואתה בן אדם אמר אל בית ישראל כן אמרתם לאמר כי פשעינו וחטאתינו עלינו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה

¹¹יא אמר אליהם חי אני נאם אדני יהוה אם אחפץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו--בית ישראל {פ}

¹²יב ואתה בן אדם אמר אל בני עמך צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו וצדיק לא יוכל לחיות בה--ביום חטאתו

¹³יג באמרי לצדיק חיה יחיה והוא בטח על צדקתו ועשה עול--כל צדקתו לא תזכרנה ובעולו אשר עשה בו ימות

¹⁴יד ובאמרי לרשע מות תמות ושב מחטאתו ועשה משפט וצדקה

¹⁵טו חבל ישיב רשע גזלה ישלם בחקות החיים הלך לבלתי עשות עול--חיו יחיה לא ימות

¹⁶טז כל חטאתו אשר חטא לא תזכרנה לו משפט וצדקה עשה חיו יחיה

¹⁷יז ואמרו בני עמך לא יתכן דרך אדני והמה דרכם לא יתכן

¹⁸יח בשוב צדיק מצדקתו ועשה עול--ומת בהם

¹⁹יט ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה--עליהם הוא יחיה

²⁰כ ואמרתם לא יתכן דרך אדני איש כדרכיו אשפוט אתכם בית ישראל {פ}

²¹כא ויהי בשתי עשרה שנה בעשרי בחמשה לחדש--לגלותנו בא אלי הפליט מירושלם לאמר הכתה העיר

²²כב ויד יהוה היתה אלי בערב לפני בוא הפליט ויפתח את פי עד בוא אלי בבקר ויפתח פי ולא נאלמתי עוד {פ}

²³כג ויהי דבר יהוה אלי לאמר

²⁴כד בן אדם ישבי החרבות האלה על אדמת ישראל אמרים לאמר אחד היה אברהם ויירש את הארץ ואנחנו רבים לנו נתנה הארץ למורשה {ס}

²⁵כה לכן אמר אלהם כה אמר אדני יהוה על הדם תאכלו ועינכם תשאו אל גלוליכם--ודם תשפכו והארץ תירשו

²⁶כו עמדתם על חרבכם עשיתן תועבה ואיש את אשת רעהו טמאתם והארץ תירשו {ס}

²⁷כז כה תאמר אלהם כה אמר אדני יהוה חי אני אם לא אשר בחרבות בחרב יפלו ואשר על פני השדה לחיה נתתיו לאכלו ואשר במצדות ובמערות בדבר ימותו

²⁸כח ונתתי את הארץ שממה ומשמה ונשבת גאון עזה ושממו הרי ישראל מאין עובר

²⁹כט וידעו כי אני יהוה בתתי את הארץ שממה ומשמה על כל תועבתם אשר עשו {פ}

³⁰ל ואתה בן אדם--בני עמך הנדברים בך אצל הקירות ובפתחי הבתים ודבר חד את אחד איש את אחיו לאמר באו נא ושמעו מה הדבר היוצא מאת יהוה

³¹לא ויבואו אליך כמבוא עם וישבו לפניך עמי ושמעו את דבריך ואותם לא יעשו כי עגבים בפיהם המה עשים אחרי בצעם לבם הלך

³²לב והנך להם כשיר עגבים יפה קול ומטב נגן ושמעו את דבריך ועשים אינם אותם

³³לג ובבאה הנה באה--וידעו כי נביא היה בתוכם {פ}