Read כֶּתֶר אֲרָם צוֹבָא - Tanah Aleppo Codex במדבר 14 Bible Online

במדבר 14 - כֶּתֶר אֲרָם צוֹבָא - Tanah Aleppo Codex bible

במדבר 14

¹א ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא

²ב וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו

³ג ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב--נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה

⁴ד ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה

⁵ה ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל

⁶ו ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ--קרעו בגדיהם

⁷ז ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה--טובה הארץ מאד מאד

⁸ח אם חפץ בנו יהוה--והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש

⁹ט אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם

¹⁰י ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל {פ}

¹¹יא ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו

¹²יב אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו

¹³יג ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו

¹⁴יד ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה

¹⁵טו והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר

¹⁶טז מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר

¹⁷יז ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר

¹⁸יח יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה--פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים

¹⁹יט סלח נא לעון העם הזה--כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה

²⁰כ ויאמר יהוה סלחתי כדברך

²¹כא ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ

²²כב כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי

²³כג אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה

²⁴כד ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי--והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה

²⁵כה והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר--דרך ים סוף {פ}

²⁶כו וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר

²⁷כז עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי--שמעתי

²⁸כח אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם

²⁹כט במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי

³⁰ל אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה--כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון

³¹לא וטפכם--אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם--וידעו את הארץ אשר מאסתם בה

³²לב ופגריכם אתם--יפלו במדבר הזה

³³לג ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם--עד תם פגריכם במדבר

³⁴לד במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום--יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי

³⁵לה אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו

³⁶לו והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו (וילינו) עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ

³⁷לז וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה--במגפה לפני יהוה

³⁸לח ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ

³⁹לט וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד

⁴⁰מ וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה--כי חטאנו

⁴¹מא ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח

⁴²מב אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם

⁴³מג כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם

⁴⁴מד ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה

⁴⁵מה וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה {פ}