Read כֶּתֶר אֲרָם צוֹבָא - Tanah Aleppo Codex שמואל א 20 Bible Online

שמואל א 20 - כֶּתֶר אֲרָם צוֹבָא - Tanah Aleppo Codex bible

שמואל א 20

¹א ויברח דוד מנוות (מניות) ברמה ויבא ויאמר לפני יהונתן מה עשיתי מה עוני ומה חטאתי לפני אביך--כי מבקש את נפשי

²ב ויאמר לו חלילה לא תמות--הנה לו עשה (לא יעשה) אבי דבר גדול או דבר קטן ולא יגלה את אזני ומדוע יסתיר אבי ממני את הדבר הזה אין זאת

³ג וישבע עוד דוד ויאמר ידע ידע אביך כי מצאתי חן בעיניך ויאמר אל ידע זאת יהונתן פן יעצב ואולם חי יהוה וחי נפשך--כי כפשע ביני ובין המות

⁴ד ויאמר יהונתן אל דוד מה תאמר נפשך ואעשה לך {פ}

⁵ה ויאמר דוד אל יהונתן הנה חדש מחר ואנכי ישב אשב עם המלך לאכול ושלחתני ונסתרתי בשדה עד הערב השלשית

⁶ו אם פקד יפקדני אביך ואמרת נשאל נשאל ממני דוד לרוץ בית לחם עירו--כי זבח הימים שם לכל המשפחה

⁷ז אם כה יאמר טוב שלום לעבדך ואם חרה יחרה לו--דע כי כלתה הרעה מעמו

⁸ח ועשית חסד על עבדך כי בברית יהוה הבאת את עבדך עמך ואם יש בי עון המיתני אתה ועד אביך למה זה תביאני {פ}

⁹ט ויאמר יהונתן חלילה לך כי אם ידע אדע כי כלתה הרעה מעם אבי לבוא עליך--ולא אתה אגיד לך {ס}

¹⁰י ויאמר דוד אל יהונתן מי יגיד לי או מה יענך אביך קשה {ס}

¹¹יא ויאמר יהונתן אל דוד לכה ונצא השדה ויצאו שניהם השדה {ס}

¹²יב ויאמר יהונתן אל דוד יהוה אלהי ישראל כי אחקר את אבי כעת מחר השלשית והנה טוב אל דוד--ולא אז אשלח אליך וגליתי את אזנך

¹³יג כה יעשה יהוה ליהונתן וכה יסיף כי ייטב אל אבי את הרעה עליך--וגליתי את אזנך ושלחתיך והלכת לשלום ויהי יהוה עמך כאשר היה עם אבי

¹⁴יד ולא אם עודני חי ולא תעשה עמדי חסד יהוה ולא אמות

¹⁵טו ולא תכרית את חסדך מעם ביתי עד עולם ולא בהכרת יהוה את איבי דוד איש מעל פני האדמה

¹⁶טז ויכרת יהונתן עם בית דוד ובקש יהוה מיד איבי דוד

¹⁷יז ויוסף יהונתן להשביע את דוד באהבתו אתו כי אהבת נפשו אהבו {ס}

¹⁸יח ויאמר לו יהונתן מחר חדש ונפקדת כי יפקד מושבך

¹⁹יט ושלשת תרד מאד ובאת אל המקום אשר נסתרת שם ביום המעשה וישבת אצל האבן האזל

²⁰כ ואני שלשת החצים צדה אורה לשלח לי למטרה

²¹כא והנה אשלח את הנער לך מצא את החצים אם אמר אמר לנער הנה החצים ממך והנה קחנו ובאה כי שלום לך ואין דבר--חי יהוה

²²כב ואם כה אמר לעלם הנה החצים ממך והלאה--לך כי שלחך יהוה

²³כג והדבר--אשר דברנו אני ואתה הנה יהוה ביני ובינך עד עולם {ס}

²⁴כד ויסתר דוד בשדה ויהי החדש וישב המלך על (אל) הלחם לאכול

²⁵כה וישב המלך על מושבו כפעם בפעם אל מושב הקיר ויקם יהונתן וישב אבנר מצד שאול ויפקד מקום דוד

²⁶כו ולא דבר שאול מאומה ביום ההוא כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור {ס}

²⁷כז ויהי ממחרת החדש השני ויפקד מקום דוד {פ} ויאמר שאול אל יהונתן בנו מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם

²⁸כח ויען יהונתן את שאול נשאל נשאל דוד מעמדי עד בית לחם

²⁹כט ויאמר שלחני נא כי זבח משפחה לנו בעיר והוא צוה לי אחי ועתה אם מצאתי חן בעיניך אמלטה נא ואראה את אחי על כן לא בא אל שלחן המלך {ס}

³⁰ל ויחר אף שאול ביהונתן ויאמר לו בן נעות המרדות הלוא ידעתי כי בחר אתה לבן ישי לבשתך ולבשת ערות אמך

³¹לא כי כל הימים אשר בן ישי חי על האדמה לא תכון אתה ומלכותך ועתה שלח וקח אתו אלי--כי בן מות הוא {ס}

³²לב ויען יהונתן את שאול אביו ויאמר אליו למה יומת מה עשה

³³לג ויטל שאול את החנית עליו להכתו וידע יהונתן כי כלה היא מעם אביו להמית את דוד {ס}

³⁴לד ויקם יהונתן מעם השלחן בחרי אף ולא אכל ביום החדש השני לחם--כי נעצב אל דוד כי הכלמו אביו {ס}

³⁵לה ויהי בבקר ויצא יהונתן השדה למועד דוד ונער קטן עמו

³⁶לו ויאמר לנערו--רץ מצא נא את החצים אשר אנכי מורה הנער רץ והוא ירה החצי להעברו

³⁷לז ויבא הנער עד מקום החצי אשר ירה יהונתן ויקרא יהונתן אחרי הנער ויאמר הלוא החצי ממך והלאה

³⁸לח ויקרא יהונתן אחרי הנער מהרה חושה אל תעמד וילקט נער יהונתן את החצי (החצים) ויבא אל אדניו

³⁹לט והנער לא ידע מאומה אך יהונתן ודוד ידעו את הדבר {ס}

⁴⁰מ ויתן יהונתן את כליו אל הנער אשר לו ויאמר לו לך הביא העיר

⁴¹מא הנער בא ודוד קם מאצל הנגב ויפל לאפיו ארצה וישתחו שלש פעמים וישקו איש את רעהו ויבכו איש את רעהו עד דוד הגדיל

⁴²מב ויאמר יהונתן לדוד לך לשלום אשר נשבענו שנינו אנחנו בשם יהוה לאמר יהוה יהיה ביני ובינך ובין זרעי ובין זרעך עד עולם {פ}