Read תרגום יונתן בן עוזיאל - The Targum of Jonathan Ben Uzziel שְׁמוֹת‎ 12 Bible Online

שְׁמוֹת‎ 12 - תרגום יונתן בן עוזיאל - The Targum of Jonathan Ben Uzziel bible

שְׁמוֹת‎ 12

¹ואמר ייי למשה ולאהרן בארעא דמצרים למימר

²ירחא הדין לכון למקבעיה ריש ירחייא ומיניה תשרון למימני חגיא וזימניא ותקופתא קדמאי הוא לכון למניין ירחי שתא

³מלילו עם כל כנישתא דישראל למימר בעשרא לירחא הדין זימניה קביע בהדא זימנא ולא לדריא ויסבון להון אימר לבית גניסתא ואין סגיאין ממניינא יסבון אימרא לביתא

⁴ואין זעירין אינשי ביתא ממניין עשרא כמיסת למיכול אימרא ויסב הוא ושיבביה דקריב לביתיה בסכום נפשתא גבר לפום מיסת מיכליה תיכסון ית אימרא

⁵אימר שלים דכר בר שתא יהי לכון מן אימריא ומן בני עזייא תסבון

⁶ויהי לכון קטיר ונטיר עד ארבסר יומא לירחא הדין דתינדעון דליתיכון מסתפיין ממצראי דחמיין יתיה ויכסון יתיה כהילכתא כל קהל כנישתא דישראל ביני שימשתא

⁷ויסבון מן אדמא ויתנון על תרין סיפייא ועילוי אסקופא עילאה מלבר על בתיא דייכלון יתיה ודדמכין בהון

⁸ויכלון ית בישרא בלילייא הדין דחמיסר בניסן עד פלגותיה דלילייא טוי נור ופטיר על תמכה ועולשין ייכלוניה

⁹לא תיכלון מיניה כד חי ולא כד בשלא בחמרא ומישחא ושקייני ולא מבשל במיא אלהין טוי נור עם רישיה עם ריגלוי ועם בני גויה

¹⁰ולא תשיירון מיניה עד צפרא ודאשתייר מיניה עד צפרא תצניעיניה ובאורתא דשיתיסר בנורא תוקדון דלית אפשר למיתוקדא מותר נכסת קודשיא ביומא טבא

¹¹וכדא הילכתא תיכלון יתיה בזימנא דא ולא לדריא חרציכון יהון מזרזין מסניכון בריגליכון וחוטריכון בידיכון ותיכלון יתיה בבהילו דשכינת מרי עלמא מטול דחייסא מןקדם ייי לכון הוא

¹²ואיתגלי בארעא דמצרים בשכינת יקרי בלילייא הדין ועימי תשעין אלפין ריבוון מלאכין מחבלין ואקטול כל בוכרא בארעא דמצרים מאינשא ועד בעירא ובכל טעות מצראי אעבד ארבעתי דינין טעוות מתכא מתרככין טעוות אבנא מתגדעין טעוות פחרא מתעבדין בקיקין טעוות אעא מתעבדין קטם דינדעון מצראי ארום אנא ייי

¹³ויהי אדם ניכסת פיסחא וגזירת מהולתא מערב לכון למעבד מיניה את על בתיא דאתון שריין תמן ואחמי ית זכות אדמא ואיחוס עליכון ולא ישלוט בכון מלאך מותא דאתיהב ליה רשותא למחבלא במיקטלי בארעא דמצרים

¹⁴ויהי יומא הדין לכון לדוכרנא ותחגון יתיה חגא קדם ייי לדריכון קים עלם תחגוניה

¹⁵שובעא יומין פטירא תיכלון ברם מפלגות יומא דמקמי חגא תבטלון חמיר מבתיכון ארום כל דייכול חמיע וישתיצי אינשא ההוא מישראל מיומא קדמאה דחגה ועד יומא שביעאה

¹⁶וביומא קדמאה מארע קדיש וביומא שביעאה מארע קדיש יהי לכון כל עיבידתא לא יתעביד בהון לחוד מן דיתעביד למיכל כל נפש איהו בלחודוי יתעביד לכון

¹⁷ותיטרון ית לישתא דפטירי ארום בכרן יומא הדין הנפיקית ית חיליכון פריקין מארעא דמצרים ותיטרון ית יומא הדין לדריכון קיים עלם

¹⁸בניסן בארבסר יומין לירחא תיכסון ית פיסחא וברמשא דחמסר תיכלון פטירי עד יומא דעשרין וחד לירחא ברמשא דעשרין ותרין תיכלון חמיע

¹⁹שובעא יומין חמיר לא ישתכח בבתיכון ארום כל מאן דייכול מחמעא וישתיצי ברנשא ההוא מכנישתא דישראל בדייורי ובייציבי דארעא

²⁰כל עירבובין דמחמע לא תיכלון בכל אתר מותבניכון תיכלון פטירי

²¹וקרא משה לכל סבי ישראל ואמר להון נגודו ידיהון מטעוות מצראי וסבו לכון מן בני ענא לייחוסיכון וכוסו אימר פיסחא

²²ותיסבון איסרת איזובא ותטמשון בדמא דבמן פחרא ותדון לאסקופא עילאה מלבר ולתרין סיפייא מן אדמא דבמן פחרא ואתון לא תפקון אינש מן תרע ביתיה עד צפרא

²³ויתגלי יקרא דייי למימחי ית מצראי ויחמי ית אדמא דעל אסקופא ועל תרתין סיפייא ויגין מימרא דייי על תרעא ולא ישבוק מלאכא מחבלא למיעול לבתיכון למימחי

²⁴ותיטרון ית פיתגמא הדין לקיים לך ולבנך דכורייא עד עלמא

²⁵ויהי ארום תיעלון לארעא דעתיד למיתן לכון ייי היכמא דמליל ותינטרון מזמן דתמטון לתמן ית פולחנא הדא

²⁶ויהי ארום יימרון לכון בניכון בזימנא ההוא מה פולחנא הדא לכון

²⁷ותימרון ניכסת חייסא הוא קדם ייי דחס במימריה על בתי בני ישראל במצרים בחבלותיה ית מצראי וית בתנא שיזיב וכד שמעו בית ישראל ית פיתגמא הדין מפום משה גחנו וסגידו

²⁸ואזלו ועבדו בני ישראל היכמא דפקיד ייי ית משה וית אהרן היכדין אזדרזו ועבדו

²⁹והוה בפלגות לילייא דחמיסר ומימרא דייי קטל כל בוכרא בארעא דמצרים מביר בוכריה דפרעה דעתיד למיתב על כורסיה מלכותיה עד בוכריא בני מלכיא דאשתביין והינון בי גובא מתמשכנין ביד פרעה ועל דהוו חדן בשעבודהון דישראל לקו אוף הינון וכל בוכריה בעירא מיתו דמצראי פלחין להון

³⁰וקם פרעה בלילייא הוא וכל שאר עבדוי וכל שאר מצראי והוות צווחתא רבתא ארום לא הוה תמן ביתא דמצראי דלא הוה תמן בכור מאית

³¹ותחום ארעא דמצרים מהלך ארבע מאה פרסי הוות וארעא דגשן דתמן משה ובני ישראל במציעות ארעא דמצרים הוות ופלטרין דביתמלכותא דפרעה בריש ארעא דמצרים הוה וכד קרא למשה ולאהרן בלילייא דפסחא אשתמע קליה עד ארעא דגשן מתחנן הוה פרעה בקל עציב וכן אמר קומו פוקו מגו עמי אוף אתון אוף בני ישראל וזילו פלחו קדם ייי היכמה דאמרתון

³²אוף ענכון אוף תוריכון דברו ומן דילי היכמא דמלילהון וזילו ולית אנא בעי מנכון אלהן דתצלו עלי דלא אמות

³³וכד שמעו משה ואהרן ובני ישראל קל בכותא דפרעה לא אשגחו עד דאזל הוא וכל עבדוי וכל מצראי ותקיפו על עמא בית ישראל לאוחאה למופטורינון מן ארעא ארום אמרין אין שהיין הינון הכא שעתא חדא הא כולנא מייתין

³⁴ונטל עמא ית לישיהון עילוי רישיהון עד דלא אחמע ומן דמשתייר להון מן פטירי ומרירי סוברו צריר בלבושיהון על כיתפיהון

³⁵ובנוי ישראל עבדו כפיתגמא דמשה ושיילו מן מצראי מנין דכסף ומנין דדהב

³⁶וייי יהב ית עמא לחן וחסד קדם מצראי ושיילינון ורוקינו ית מצראי מניכסיהון

³⁷ונטלו בני ישראל מן פילוסין לסוכות מאה ותלתין מילין תמן איתחפיאו שבעת ענני יקרא ארבעא מארבע ציטריהון וחד מעילויהון דלא יחות עליהון מיטרא וברדא ולא יתחרכון בשרבי שימשא וחד מלרע להון דלא יהנזקון להון כובין ולא חיוין ועקרבין וחד מטייל קודמיהון לאשואה עומקיא ולמימך טורייא לאתקנא להון ביתמשרוי והינון כשית מאה אלפין גובריא ומטיילין על ריגליהון ולא רכיבין על סוסוון בר מטפלא חמשא חמשא לכל גברא

³⁸ואוף נוכראין סגיאין מנהון מאתן וארבעין רבוון סליקו עמהון ועאן ותורי וגיתי סגי לחדא

³⁹והוו קטעין מן לישא דאפיקו ממצרים וסדרין על רישיהון ומתאפי להון מחומתא דשמשא חרירן פטירן ארום לא חמע ארום איתריכו ממצרים ולא יכילו למישהי וספיקא להון למיכל עד חמיסר יומין לירחא דאייר מטול דזוודין לא עבדו להון

⁴⁰ויומייא דיתיבו בני ישראל במצרים תלתין שמיטין דשנין דסכומהון מאתן ועשר שנין ומניין ארבע מאה ותלתין שנין מן דמליל ייי לאברהם מן שעתא דמליל עמיה בחמיסר בניסן ביני פסוגייא עד יומא דנפקו ממצרים

⁴¹והוה מסוף תלתין שנין מדיאיתגזרת גזירתא הדא עד דאיתיליד יצחק ומן דאיתיליד יצחק עד דנפקן פריקין ממצרים ארבע מאה והוה בכרן יומא הדין נפקו כל חילייא דייי פריקין מארעא דמצרים

⁴²ארבעה לילוון כתיבין בספר דוכרנייא קדם ריבון עלמא לילייא קדמאה כד איתגלי למיברי עלמא תיניינא כד איתגלי על אברהם תליתאה כד איתגלי במצרים והות ידיה מקטלא כל בוכריה מצרים וימיניה משיזבא בכוריהון דישראל רביעאה כד איתגלי למפרוק ית עמא בית ישראל מביני עמיא וכולהון קרא לילי נטיר בגין כן פריש משה ואמר ליל נטיר לפורקן הוא מןקדם ייי למפקא ית שמא בני ישראל מארעא דמצרים הוא לילייא הדין נטיר ממלאכא מחבלא לכל בני ישראל דבמצרים וכן למפרקהון מגלוותהון לדריהון

⁴³ואמר ייי למשה ולאהרן דא היא גזירת פיסחא כל ברעממין או בר ישראל דאישתמד ולא הדר לא ייכול ביה

⁴⁴וכל נוכראי דאיזדבן לעבד לגברא בר ישראל זבין כספא ותיגזור יתיה ותיטבליניה בכן ייכול ביה

⁴⁵דייור תותב ואגירא נוכראה לא ייכול ביה

⁴⁶בחבורא חדא יתאכל לא תפקון מן ביתא מן בישרא בר מחבורתא ולא למשדרא דורונין גבר לחבריה וגרמא לא תתברון ביה בדיל למיכול מה דבגויה

⁴⁷כל כנישתא דישראל מתערבין דין עם דין גניסא עם גניסא אוחרי למעבד יתיה

⁴⁸וארום איתגייר עמכון גייורא ויעבד פיסחא קדם ייי יגזור ליה כל דכורא ובכן יהי כשר למעבדיה ויהי כיציבא דארעא וכל ערלאי בר ישראל לא ייכול ביה

⁴⁹אורייתא חדא תהי לכל מצוותא לייציבא ולגייורא די מתגייר ביניהון

⁵⁰ועבדו כל בני ישראל היכמא דפקיד ייי ית משה וית אהרן היכדין עבדו

⁵¹והוה בכרן יומא הדין אפיק ייי ית בני ישראל מארעא דמצרים על חיליהון