Read Westminster Leningrad Codex (consonants) בראשית 42 Bible Online

בראשית 42 - Westminster Leningrad Codex (consonants) bible

בראשית 42

¹וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו

²ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות

³וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים

⁴ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון

⁵ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען

⁶ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה

⁷וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל

⁸ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו

⁹ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם

¹⁰ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל

¹¹כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים

¹²ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות

¹³ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו

¹⁴ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתם

¹⁵בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה

¹⁶שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם

¹⁷ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים

¹⁸ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא

¹⁹אם כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם

²⁰ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן

²¹ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת

²²ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש

²³והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם

²⁴ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם

²⁵ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן

²⁶וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם

²⁷ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו

²⁸ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו

²⁹ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל הקרת אתם לאמר

³⁰דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ

³¹ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים

³²שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען

³³ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו

³⁴והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו

³⁵ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם וייראו

³⁶ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה

³⁷ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך

³⁸ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה